עמוד הבית

עיונים

עיונים

השקפות

אובייקט כאירוע מתמשך

שיחה עם המעצבים ההולנדים רובן הוגפליט וחייס ואוטרס על "כוח המשיכה" – סדרת אובייקטים קרמיים המבוססים על תבניות ספוג, פורצלן וכוח משיכה

מימין רובן הוגפליט ומשמאל חייס ואוטרס בסטודיו, 2023. צילום: קסם יהב

בעבודתם של Atelier Fig, צמד המעצבים ההולנדי רובן הוגפליט וחייס ואוטרס (Ruben Hoogvliet, Gijs Wouters) יש מחשבה מרעננת על עבודה עם חומר יציקה ללא שימוש בתבניות קונבנציונליות. בשיטת העבודה הקלאסית נשפך חומר יציקה אל תוך תבנית ומתעצב על ידיה; התבנית מכילה והחומר מוכל. בפרויקט שלהם "כוח המשיכה" (Gravity collection) בוחנים הוגפליט וואוטרס דרכים חדשות ליצור ללא תבניות וטובלים קונסטרוקציות ספוגיות בפורצלן נוזלי. הם בוחנים את מידת השליטה שלהם בחומר שאיתו הם עובדים ומשחקים עם כוח המשיכה שמשנה את מבנה האובייקט.

הוגפליט (29) וואוטרס (28) למדו יחד במחלקה לעיצוב מוצר באקדמיה לאמנות ArtEZ שבארנהם. בלימודים עסקו בין היתר בעיצוב אופנה, תכשיטים ונעליים, אך נמשכו לחומר הקרמי, ופרויקט הגמר שלהם עסק בפורצלן. בתום הלימודים ב-2020 חברו לעבודה יחד מתוך העניין המשותף שלהם במחקר חומרים ודרכי עבודה. פרויקט "כוח המשיכה" התחיל כפרויקט גמר של הוגפליט באקדמיה, ולאחר הלימודים המשיכו השניים לעבוד עליו יחד ולפתח אותו. 

פמוט מסדרת כוח המשיכה, 2023. צילום: רובן הוגפליט, באדיבות סטודיו FIG

בשנה האחרונה התמקצעו השניים בטכניקת העבודה של הפרויקט וכעת הם שולטים ביכולת הייצור המורכבת של האובייקטים. הקולקציה "כוח המשיכה" מורכבת מאובייקטים שונים עשויים פורצלן – פמוטים, קערות ודמויות מיניאטוריות – שבנויים כולם כקונסטרוקציות קלות, מרושתות וצבעוניות. בעבודה שלהם יש התייחסות למשקל הפיזי של החומר ולכוחות הטבעיים שמושכים אותו מטה. השילוב של כוח המשיכה וההתערבות של המעצבים יוצר משחק מעניין בין שליטה לשחרור, בין התערבות לספונטני.

"ההשראה הגיעה מהטכניקה של יציקת חומר", מספר הוגפליט, "אבל רצינו לעשות את זה בדרך חדשה. אנחנו לא רוצים לפתח את האובייקט הזה למטרות ייצור מסחרי. אנחנו רוצים לעסוק בפיתוח הטכניקה של העבודה בחומר, לשמור על האווירה הניסיונית הזו ולחקור את הצד הפואטי של החומר ואת הסיפור שהוא מספר". ואוטרס מוסיף: "רצינו להראות את אופי החומר, ומה שמצאנו בפורצלן זה שהוא תמיד 'נעלם' כשיוצקים אותו לתבנית. החומר הנוזלי משנה צורה, הוא הופך למוצק, ורצינו ללכוד את המצב הנוזלי שלו, את הנזילות של החומר".

אני פוגשת אותם בסטודיו שלהם במסגרת תוכנית שהות אמן במרכז הקרמיקה והמפעל Cor Unum בדן בוס ('s-Hertogenbosch) הולנד, שחוגג השנה שבעים שנים להיווסדו. זהו אחד ממפעלי הקרמיקה ההולנדיים הבודדים שמפתחים ומייצרים מוצרי קרמיקה בשיתוף עם מעצבים הולנדים ובין-לאומיים מובילים, אדריכלים ואמנים חזותיים. 

ספוגים טבעיים בסטודיו, 2023. צילום: קסם יהב

תהליך העבודה שלהם מתחיל במבנה ספוגי, סוג של פוליאוריתן שנחתך בלייזר ליותר מארבעים חלקים. הספוג נחתך כחלק שטוח, כפרישה בדו ממד. הם מדביקים אליו חלקים נוספים ובסוף נוצר מבנה תלת ממדי שמזכיר את החיבור שלהם לאופנה, שגם בה יש מעבר מדו-ממד לתלת-ממד – מגזרות שטוחות של נייר לבגד. המבנה המורכב שנוצר הוא קל אך חזק ומהווה את הבסיס של הצורה העתידית. הקונסטרוקציה נתלית על מבנה עץ בעזרת חוטים דקים ומשנה את צורתה כתלות במשקל החומר. כאן כוח המשיכה נכנס לפעולה ומשפיע על עיצוב הצורה. הכול צריך להיות מפולס ותלוי בגובה הנכון, אחרת הצורה הפרבולית תיטה ותיפול בתנור. 

תהליך עבודה בסטודיו, 2023. צילום: קסם יהב

לצורך הכנת בסיס הצורה נדרש יום עבודה שלם ולאחר מכן טובלים את הקונסטרוקציה בדלי ענק של חומר יציקה פורצלן. בשלב הזה הזמן הוא אלמנט חשוב וצריך לעבוד בצורה מהירה ועדינה כדי שהמבנים לא יישברו, יתייבשו או יידבקו זה לזה. את המבנה הם טובלים בין חמש לשבע פעמים, והפורצלן הנוזלי נספג בחומר הספוגי ועוטף אותו כל פעם בשכבה דקיקה. אחרי כל טבילה הם מוודאים שהכול נעטף בצורה אחידה והומוגנית, ולבסוף מתקבל עובי חומר דק של שניים עד שלושה מילימטרים. למרות העובי, הקונסטרוקציה המורכבת והעגלגלות של הצורה מחזקות את התוצאה הסופית. לאחר ייבוש של יום או יומיים האובייקטים נכנסים לתנור לשריפת ביסק ב-1,000 מעלות. את האובייקטים הם מזגגים בזיגוגים שפיתחו בעצמם במרכז ושורפים ל-1,240 מעלות.

האובייקטים הללו מפתיעים בצורתם. הם לא דומים למשהו מוכר, והאסוציאציה שעולה בראשי היא קרינולינות שנלבשת מתחת לחצאיות. הם כבדים דיים כדי שתהיה להם נוכחות, מרשימים באסתטיות, בגימור הנקי ובעדינות שלהם, ובשל המבנה השלדי והטמפרטורה הגבוהה בתנור הם משנים מעט את צורתם, כמו מדגמנים פוזה בעמידה קלילה, אנושית ומלאת חן. 

קערת שרשרת, 2020. צילום: רובן הוגפליט, באדיבות סטודיו FIG

הוגפליט וואוטרס מתייחסים לאובייקטים שלהם כאל "אירוע מתמשך" ושמים דגש על אלמנט הזמן בתהליך היצירה ואחריו. גם כשהאובייקט גמור, המראה שלו מזכיר את תהליך היציקה ואת אופי החומר שממנו הוא עשוי. על השאלה מה לדעתם עומד במרכז הפרויקט משיב ואוטרס, "הזמן, התהליך והקבלה שלנו את המציאות והזמן. אפשר לראות בחפצים שהאירוע עדיין נמשך. כשהם מקבלים את הזיגוג המבריק, זה עדיין נראה רטוב, ואפשר לראות את הטפטופים". 

כאן עולה השאלה מה עושים כשהרעיון העיצובי עובד אבל לא עומד בקנה אחד עם ערכים נוספים שחשובים להם כמו ערך הקיימות. הם עיצבו אובייקטים בשיטה ייחודית ושונה אבל בתהליך נשרפים דבקים וספוגים שעשויים מחומרים סינתטיים המזיקים לסביבה. לשאלתי עונה הוגפליט, "כן, זאת הבעיה המרכזית שלנו בפרויקט הזה, אנחנו כרגע בעיצומו של מחקר על ספוגים טבעיים ובהחלט מתכוונים להפסיק לעבוד עם החומר הספוגי הזה ולמצוא אלטרנטיבות טובות יותר. במחקר שלנו כרגע אנחנו בודקים סוגים שונים של ספוגים טבעיים ומחפשים ספקים מתאימים. הפרויקט התחיל בחשיבה ניסיונית, ואם לא נמצא פתרון לא נמשיך איתו. כמעצבים המטרה שלנו היא עיצוב בר קיימא, אבל גם בגלזורות יש כימיקלים וקשה להימנע מהכול. אנחנו לא משתמשים בתבניות גבס, ואנחנו מייצרים מוצר שלא מצריך שיופים ועבודה נוספת, שזה עונה על בעיות שקיימות בתעשייה הזאת".

קערת שרשרת, 2022. צילום: באדיבות סטודיו FIG

ואוטרס: "אנחנו עסוקים בפרויקט הזה כבר שנה, והגענו לנקודה שאנשים מעוניינים לרכוש פריטים ממנו, שזה נחמד, אבל אנחנו מחפשים פתרונות חלופיים לספוגים. כרגע סיימנו לייצר את האובייקטים האחרונים בקולקציה הזאת ואנחנו עוצרים את הפרויקט ומתרכזים בצד המחקרי. אנחנו גם משתמשים בכל החומרים שממחזרים כאן במרכז (חומר ממוחזר, גלזורות ועוד. ק"י). העיצוב שלנו נוצר מסקרנות ולא מתוך רצון למצוא פתרון סביבתי, וכרגע אנחנו חושבים כיצד לשמור על הטכניקה והאסתטיקה באופן מקיים".

קולקציית "כוח המשיכה" זיכתה את הצמד בתואר "כישרונות צעירים" בפסטיבלי העיצוב בפריז ובמילנו ובכמה תחרויות בזכות שיטת העבודה ה"ספונטנית" שלהם וההסתכלות החדשה על מלאכת יד עכשווית. העבודות נמכרות במחירים גבוהים, כאלף יורו ויותר לאובייקטים הגדולים, וכרגע פונות לפלח שוק ספציפי בשוק האמנות והעיצוב. 

Gravity Figures, 2022. צילום: חייס ואוטרס, באדיבות סטודיו FIG

הוגפליט: "העלות והמחיר מעסיקים אותנו. זה תהליך כל כך אינטנסיבי של עבודה ולכן קשה לנו לשמור על מחיר נמוך. מדובר במוצר מיוחד שנעשה בצורה ממש מורכבת והוא לא מוערך מספיק. כל כך הרבה שעות ופיתוח נכנסים לזה. אני אשמח לייצר מוצר במחיר סביר כמו שאנחנו עושים עם הדמויות הקטנות יותר שאנחנו יוצרים". בכך מתכוון הוגפליט לסדרת "Gravity Figures", סדרה של דמויות קטנות שהן אובייקטים פיסוליים מיניאטוריים הנוזלים בתנור בתנוחות משעשעות. מכאן גם מקור השם fig כקיצור ל-figure. ואוטרס מוסיף, "זה המוצר הנמכר ביותר שלנו מכיוון שהוא נגיש ומאפשר לאנשים לקנות פריט אמנות קטן".

הוגפליט וואוטרס מחשיבים עצמם מעצבים ואמנים, ואת היצירה שלהם אי אפשר להניח תחת קטגוריה אחת. אפשר לראות אותה כשילוב בין עיצוב, אמנות וקראפט, מה שמייצר אובייקט מורכב ועשיר. הם לא מצמצמים את עצמם להגדרה אחת כמו שהם לא עובדים רק בחומר אחד, והם רוצים להמשיך ולחקור את טכניקת העבודה הזאת במדיומים נוספים. "יש לנו רעב גדול לחומרים אחרים ורעיונות נוספים שאנחנו רוצים ליצור באותה הדרך", אומר ואוטרס.

פמוט מסדרת כוח המשיכה, 2022. צילום: באדיבות סטודיו FIG

ומה לגבי העתיד, כיצד אתם רואים את עצמכם ממשיכים?

הוגפליט: אנחנו רוצים יותר זמן בסטודיו, לפתח את המחקר על החומרים וגם על הצורות. הטכניקה יכולה לעבוד לא רק בקרמיקה אלא גם בחומרים אחרים, לדוגמה טקסטיל. 

ואוטרס: אנחנו אובססיביים לקרמיקה ורוצים להמשיך בזה. אנחנו מתכוונים למצוא סטודיו משלנו ולהמשיך לעסוק במחקר ופיתוח".

קערת שרשרת, 2022. צילום: באדיבות סטודיו FIG

מעצבים הולנדים נוטים להתייחס לעבודה שלהם ברצינות כיוון שהם רואים את עצמם כבעלי השפעה על החברה בעתיד הקרוב והרחוק. בהיבט הזה הוגפליט וואוטרס מנסים ליישב את הקונפליקט בין הרעיונות העיצוביים שלהם לערכי הקיימות. הם מחשיבים את עצמם כסטודיו למחקר ולא סטודיו למוצרים ומעוניינים להמשיך לפתח שיטות עבודה בחומרים ולא להיות מוגבלים למתודה אחת. יש להם צורך להתבונן ולחקור ואין להם שום רצון לרוץ קדימה. "חשוב לנו לעצור כדי לתת מקום למחשבה חדשה, כי קל מאוד ליפול לחזרתיות", אומר ואוטרס. 

קסם יהב – מעצבת קרמית, בוגרת המחלקה לעיצוב קרמי בבצלאל, בוגרת "סטודיו ראשון" 2005 של בית בנימיני. בעלת סטודיו עצמאי לעיצוב קרמי, מאמנת אישית עם התמחות ביוצרים ויוצרות וכרגע לומדת תרפיה בחומר למבוגרים ולילדים. חיה ויוצרת באמסטרדם, הולנד.

התרחשויות

פואמות

אודות

טקסטורה – כתב עת מקוון של בית בנימיני המרכז לקרמיקה עכשווית, הוקם במטרה לשמש במה לדיון ער, מעניין, משמעותי ועכשווי על אמנות ועל עיצוב קרמי, תוך התייחסות להיסטוריה המקומית והגלובלית של התרבות החומרית. כמו כן מטרתו לעודד כותבים.ות מקומיים.ות לחקור ולהעמיק בתחום הרחב והמגוון של שדה הקרמיקה והתרבות החומרית ולקדם דיון מקצועי מתוך תרבות של שיח מכבד וקשוב.

בטקסטורה תוכלו למצוא מאגר מתעדכן של כתבות, מאמרים, ראיונות, עיונים, השקפות, התרחשויות הכוללות סקירות וביקורות על שדה הקרמיקה בארץ ובעולם מזוויות התבוננות שונות וכן פואמות חומריות.

כתב העת שואף לפנות לקהל מגוון – הן הקהל המקצועי והן הקהל הרחב – המעוניין להרחיב את הדעת ולהיות שותף לשיח דינמי ומסקרן, העוסק גם בנקודות ההשקה של שדה הקרמיקה עם מדיומים ותחומי ידע מקבילים.

 

חברי מערכת

עורכת – שירה סילברסטון – יוצרת, מלמדת, מנהלת תחום ימי עיון ואירועים מיוחדים בבית בנימיני – המרכז לקרמיקה עכשווית; בוגרת תואר ראשון במדעי החיים מאוניברסיטת תל אביב; בוגרת המחלקה לקרמיקה של המכון לאמנויות, המכללה האקדמית תל חי; לימודי תואר שני בעיצוב תעשייתי במסלול "אודות עיצוב" באקדמיה לאמנות ועיצוב, בצלאל, ירושלים

עורכת פואמות – שלומית באומן – יוצרת וחוקרת עיצוב, קרמיקה ותרבות חומרית. מרצה בכירה במחלקה לעיצוב תעשייתי, HIT – מכון טכנולוגי חולון; האוצרת הראשית של גלריה בית בנימיני – המרכז לקרמיקה עכשווית; בוגרת תואר ראשון בעיצוב קרמי וזכוכית של האקדמיה לאמנות ועיצוב, בצלאל, ירושלים; בוגרת תואר שני במסלול לעיצוב תעשייתי, הפקולטה לאדריכלות, טכניון, חיפה; לימודי דוקטורט במסלול לעיצוב תעשייתי, הפקולטה לאדריכלות, טכניון, חיפה.

רכזת מערכת – אליה לוי יונגר – אומנית, מלמדת, בוגרת המחלקה לעיצוב קרמי וזכוכית של האקדמיה לאמנות ועיצוב, בצלאל, ירושלים; בעלת תעודת הוראה לאומנות מהאוניברסיטה העברית.

עורכת לשון – אורה דנקנר

עידן פרידמן – מעצב מוצר, שותף בסטודיו Reddish ואספן של חפצים מקומיים. בוגר המחלקה לעיצוב תעשייתי, HIT – מכון טכנולוגי חולון; חי ויוצר ביפו.

נועה צ'רניחובסקי – אומנית ובעלים של סטודיו קרמיקה בפרישמן, תל אביב. בוגרת המחלקה לעיצוב קרמי וזכוכית של האקדמיה לאומנות ועיצוב, בצלאל ובוגרת תואר שני במחלקה לקרמיקה וזכוכית ב-Royal College of Art שבלונדון.

אביה חיימי – מעצבת, אמנית, שותפה בסטודיו Cotta לקרמיקה, עיצוב ואוכל. בוגרת המחלקה לעיצוב תעשייתי, בצלאל, חיה ויוצרת בתל אביב.