עמוד הבית

עיונים

עיונים

השקפות

בשדה החומר הטיפולי

היכרות עם שיטת הטיפול קליי פילד מנקודת מבטה של מעצבת קרמיקה, שפיתחה עם החומר מערכת יחסים שונה אחרי עשרים שנות יצירה

בשנים האחרונות נוספה לארגז הכלים של מטפלות ומטפלים באמנות שיטת טיפול חדשה בשם קליי פילד המבוססת על עבודה עם חומר קרמי. בצילום: עבודה עם חומר במסגרת השיטה בחדר הטיפולים של הכותבת

כשהעבודה בחומר קרמי היא תוצר של חיבור בין עולם הטיפול לעולם היצירה, מתעוררות שאלות באשר למטען שהחומר נושא עימו ולאופן שבו יש לעבוד איתו.

כמעצבת קרמיקה שיוצרת כמעט עשרים שנים בתחום למדתי כמה דברים חדשים על החומר ועל עצמי דרך היכרות עם קליי פילד (Clay Field) – תרפיה בחומר. עבודה בקליי פילד כמטופלת וכמטפלת לעתיד הצריכה ממני לשנות את "שיטת העבודה" האוטומטית שלי עם החומר ולבנות מערכת יחסים חדשה איתו. זוהי עבודה איטית, חשופה וכנה שמצריכה התבוננות חדשה, הקשבה לגוף ולאינסטינקטים שלו ושחרור מהדרך שבה אני תופסת חומר.

ידוע כי לחומר יש איכות טיפולית מובהקת. הוא מרגיע אנשים שעוסקים בו כתחביב ומאפשר לקחת הפסקה מחיי היום יום. אנשים נהנים לשחרר את האנרגיות שלהם לתוכו ולהפוך אותן לאובייקטים. כשיש לנו פיסת חומר בידיים, רובנו רוצים באופן אינסטינקטיבי למשש, לחקור ולעצב אותה, והחומר רך מאוד ומגיב לתנועות שלנו. דרך היצירה בחומר אנו מבטאים את רגשותינו ואת עולמנו הפנימי, חוקרים, מתנסים ונותנים דרור לרעיונות ולתחושות חדשות.

לא מעט מטפלים באמנות משתמשים בחומר כמדיום טיפולי לצורכי הבעה, ובשנים האחרונות נוספה שיטת טיפול חדשה. קליי פילד היא תרפיה בחומר קרמי שנעשתה פופולרית בשל היותה אפקטיבית מאוד לטיפול בטראומה, שכן העבודה והמגע בחומר עוזרים בוויסות מערכת העצבים. התרפיה הזאת היא למעשה סוג של טיפול באמנות ומתמקדת בגוף ונפש ובאופן שבו השניים קשורים זה לזה ומשפיעים זה על זה. שיטת הטיפול הזאת מושתתת על תיאוריות של פסיכולוגיה התפתחותית ובבסיסה היא חוויה סומטית המסתמכת על חיבור לגוף וברובה אינה קוגניטיבית. 

את הקליי פילד פיתח פרופסור היינץ דיוזר (Heinz Deuser) לפני כארבעים שנה. דיוזר הוא פרופסור לטיפול באמנות באוניברסיטה למדעים שימושיים בנורטינגן, גרמניה (Nürtingen University of Applied Sciences for Art Therapy) ומייסד המכון לתפיסה הפטית גשטלטית בקלן שבגרמניה (Institute for Haptic Gestalt Formation in Cologne). המחקר שלו על תפיסה חושית בתחילת שנות השבעים הוביל לפיתוח התרפיה בחומר, וכיום הוא מלמד קליי פילד בגרמניה. שותפתו וממשיכת דרכו היא תלמידתו קורנליה אלברכט (Cornelia Elbrecht) שחיה כיום באוסטרליה. השניים למדו יחד טיפול באמנות ביער השחור בגרמניה בתחילת שנות השבעים ואלברכט הפיצה את התרפיה הייחודית הזאת מחוץ לאירופה. אלברכט נחשבת למובילה בתחום הטיפול באמנות והיא מתמקדת בטראומה ומתמחה בחוויה סומטית, בתרפיה יונגיאנית ובגשטלט.

טיפול בקליי פילד כולל קופסת עץ פשוטה מלאה ב-15-10 ק"ג של חומר וקערה עם מים חמים וספוג. הקופסה הזאת מייצגת את העולם והופכת למראה של חיינו

קליי פילד כטיפול סנסומוטורי וממוקד גוף כולל קופסת עץ פשוטה מלאה ב-15-10 ק"ג של חומר וקערה עם מים חמים וספוג. הקופסה הזאת מייצגת את העולם והופכת למראה של חיינו. הידיים הן כלי מישוש וכלי תפיסתי בעלות חיישני מגע (קצות עצבים) שמתקשרים עם המוח. חוויית המגע, התפיסה החושית, עומדת במרכז התרפיה: "אנחנו נוגעים בחומר והוא נוגע בנו" (Elbrecht & Antcliff, 2014).

הטיפול הזה, הידוע גם כתרפיה סומטית, מדגיש את החיבור בין הגוף לרגשי והפסיכולוגי. מטרתו לאתר אתגרים רגשיים ופסיכולוגיים בגוף ולעזור לשחרר אותם באמצעות הגברת המודעות הגופנית והתחושתית והגברת התנועה. תנועות הידיים בחומר יכולות לספר סיפור ולהכיל מידע ודפוסים ביוגרפיים של האופן שבו אנחנו תופסים את העולם, ומעקב אחר התנועות האינסטינקטיביות שלהן יכול לספר על ההיסטוריה, על הטראומות ועל בעיות התקשרות מוקדמות שלנו, וכל זאת באמצעות חוויה של דחף חושי-מוטורי. 

תרפיה בחומר יכולה לעזור לאנשים שמתמודדים עם כעס, פחד, אובדן, אשמה או קושי בהבעת רגשות, והיא יעילה מאוד בטיפול בטראומות ובהפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD). כל הזיכרונות, החוויות והטראומות שלנו מאוחסנים בגופנו. במהלך חוויה טראומטית נוצרת הדחקה של הרגשות השליליים שלנו, והאנרגיה הזאת "נתקעת" במערכת, בגוף שלנו. זה רעיון מרכזי חשוב בתאוריית הקליי פילד ובחוויה הסומטית שאותה פיתח הפסיכותרפיסט האמריקני ד"ר פיטר לוין (Peter A Levine). זיכרונות אלו לכודים כזיכרונות גוף ולא כזיכרונות מפורשים, ובמקרים רבים הם נחווים כתחושות גופניות מלאות רגש ואי אפשר להביע אותם במילים. דרך המגע בחומר עולים אל פני המודעות הזיכרונות הגופניים והא-ורבליים האלה.

המטרה בסשן היא לבטא באמצעות החומר את הרגשות, את הטראומה ואת כל מה שאצור בפנים; לאפשר לגוף לשחרר את האנרגיה השלילית שכלואה בו, לעורר את הדחפים הפיזיולוגיים הרדומים ולאפשר השלמה וסגירת מעגל. לדוגמה יש מטופלים שבמהלך סשן מוציאים גושי חומר מהקופסה וזורקים אותם. גושים אלו יכולים לסמל את הפוגע, את הטראומה או את הכאב הגופני בעולמם. יש מטופלים שיחוו כעס ותסכול וישחררו אותם לתוך החומר. לשם כך המטופלים צריכים לעקוב אחר הידיים והדחפים שלהם בזמן שהם נוגעים בחומר. להיות קשובים לדחף המוטורי של הידיים ולסמוך עליהן, לנסות להתנתק מהראש ומהחשיבה הקוגניטיבית ולהתחבר לחומר ולגופם. החיבור לגוף חשוב ומאפשר גישה לחלקים הרגשיים של העצמי שחשובים לתהליך ההחלמה. מה שמבדיל את החומר מחומרים אחרים הוא תכונותיו הייחודיות, הרכּוּת שלו ובעיקר יכולת ההתנגדות שלו. הוא כבד ובעל משקל ומצריך מאמץ ועבודה עם כל הגוף. החומר והמים יחד מציעים ניגוד מעניין לעבודה תרפויטית.

דרך המגע בחומר אנשים יכולים למצוא שחרור; להשתמש באינסטינקט ובדחפים שלהם כדי להרים, ללחוץ, להסתיר, לחפור או לעשות פעולות אחרות שידיהם רוצות לעשות בחומר. הידיים פועלות עד שהן מרגישות חופשיות ומשוחררות, ורק אז הן יכולות להשלים מהלכים ותנועות בחומר, לספק סגירה (closure) לחוויות מהעבר ובכך להשלים את התגובה הבריאה שהופרעה בעת האירוע הטראומטי. השלב הבא בתהליך הוא לראות כיצד אנחנו יכולים להתחיל ליצור משהו חדש.

תפקידו של המטפל הוא להדריך את המטופל בזמן הסשן כדי שלא ילך לאיבוד, לגרום לו להרגיש בטוח, לעזור לו בהגברת המודעות לתנועותיו, בוויסות הרגשי ובמעקב אחר התחושות והדחפים המוטוריים.

יש מטופלים שבמהלך סשן מוציאים גושי חומר מהקופסה וזורקים אותם. גושים אלו יכולים לסמל את הפוגע, את הטראומה או את הכאב הגופני בעולמם. בצילום: פעולות שונות שנעשו בחומר על ידי מטופלים במהלך מפגשים בחדר הטיפולים של הכותבת

בתור מעצבת קרמית שעוסקת גם באימון אישי, החיבור שלי לקליי פילד נבע מהצורך לקשר בין עולם היצירה בחומר לעולם הטיפול. אני אמנם עובדת שנים רבות בחומר, ואף על פי כן החיבור לקליי פילד הוא אחר. חשבתי שהניסיון שלי ביצירה יעניק לי יתרון בשיטת הטיפול הזאת, אבל למרבה ההפתעה היה לי קושי בחיבור הראשוני אליה למרות השנים הרבות כל כך שבהן אני מחזיקה, לשה ומרדדת חומר ויוצרת בו. המורה שלי קורנליה, המיומנת ומנוסה כל כך בקליי פילד, הסבירה לי שאני צריכה ליצור איתו מערכת יחסים חדשה. 

הקושי עלה משום שדרך החשיבה והתהליך שלי השתנו. בעיצוב קרמי יש תהליך חשיבה מובנה. גם אם הוא מתחיל אינטואיטיבית בשלבי הקונספט והפיתוח, בסופו של דבר הוא מושכל ובנוי על רעיונות, פתרון בעיות, התמודדות עם אתגרים וחשיבה על פרטים. גם בעבודת אובניים, למרות החיבור לגוף ולחומר, עדיין יש מטרה שהיא כלי או אובייקט שמצריך יכולת ריכוז, טכניקה ומיומנות. בשני המקרים האלה וביצירה בכלל, החומר הוא כלי לביטוי יצירתי של רעיונות, תפיסות ואמונות, ואילו בקליי פילד החומר הוא כלי לביטוי של הגוף והאינסטינקטים שלו. בסשן חשוב להתנתק ככל האפשר מהראש ומהמחשבות ולנסות להתרכז בחומר ובידיים. החומר ישנו, אבל אין שום כלי לייצר או שום צורה לבנות. נדרש פשוט להיות איתו. 

כיוצרת אני עובדת עם תכונות החומר ומאתגרת אותן; אני משתמשת בייחודיות שלו ובגמישות שלו כדי ליצור אובייקטים וטקסטורות. בקליי פילד יש משחק של מרקמים וניגודים בהתאם לכמות המים שבוחרים להוסיף. אני עושה בחומר כרצוני ולא צריכה להתחשב בדבר. לכאורה זה נשמע קל, אבל כקרמיקאית זה מאתגר כי אין שום כיוון ומטרה ספציפיים.

קליי פילד מצריך התמסרות לתהליך וחיבור שונה לגוף, חיבור קשוב ואינטימי יותר המזכיר שלבים מסוימים בעבודה על האובניים: הרגע הזה שבו ממרכזים את החומר, עוצמים עיניים, הידיים אוחזות את הגוש ופשוט נמצאים שם, ברגע הזה, שבו נוצר חיבור. כאן הניסיון שלי בא לידי ביטוי כי הוא מאפשר לי לקרוא במיומנות את תנועות הידיים בחומר, לבחון כיצד הן אוחזות בו ומה הן מחפשות.

בלימודים ובסשנים שלי המגע עם החומר היה מוכר אך שונה. החומר התרוקן ממשמעות אחת ונוצקה בו אחת אחרת, חדשה. פתאום הוא נהיה חסר ערך כיצירה פיזית אבל שימש כמגשר ביכולת החיבור לעצמי. בתרפיה הזאת כל מגע, לחיצה ויצירת חותם בחומר הם רפלקציה של העצמי. החומר מהדהד את מה שהגוף רוצה לספר, בין אם אלה חלקים מהביוגרפיה שלנו, דפוסי התנהגות או תפיסת עולם, אך להבדיל מיצירה, כל אלה לא באים לידי ביטוי בצורת אובייקט אלא כחוויה טיפולית.

סרטון ווידאו שערכה הכותבת מתוך סשנים שהתקיימו בחדר הטיפולים

קסם יהב – מעצבת קרמית, בוגרת המחלקה לעיצוב קרמי בבצלאל, בוגרת "סטודיו ראשון" 2005 של בית בנימיני. בעלת סטודיו עצמאי לעיצוב קרמי, מאמנת אישית עם התמחות ביוצרים ויוצרות וכרגע לומדת תרפיה בחומר למבוגרים ולילדים. חיה ויוצרת באמסטרדם, הולנד.

מקור:

Elbrecht, Cornelia & Antcliff, Liz R, 2014. "Being touched through touch. Trauma treatment through haptic perception at the Clay Field: A sensorimotor art therapy" In International Journal of Art Therapy 19:(1), pp 19-30,

לקריאה נוספת:

Elbrecht, Cornelia, 2012. Trauma healing at the clay field: A sensorimotor approach to art therapy. London and Philadelphia: Jessica Kingsley Publisher

Elbrecht, Cornelia, 2021. Healing Trauma in Children with Clay Field Therapy: How Sensorimotor Art Therapy Supports the Embodiment of Developmental Milestones. Berkeley, California: North Atlantic Books

Elbrecht, Cornelia, 2023. "Clay Field therapy", In Institute for Sensorimotor Art Therapy

Levine, P. A, 1997. In an unspoken voice: How the body releases trauma and restores goodness. Berkeley California: North Atlantic Books 

התרחשויות

פואמות

אודות

טקסטורה – כתב עת מקוון של בית בנימיני המרכז לקרמיקה עכשווית, הוקם במטרה לשמש במה לדיון ער, מעניין, משמעותי ועכשווי על אמנות ועל עיצוב קרמי, תוך התייחסות להיסטוריה המקומית והגלובלית של התרבות החומרית. כמו כן מטרתו לעודד כותבים.ות מקומיים.ות לחקור ולהעמיק בתחום הרחב והמגוון של שדה הקרמיקה והתרבות החומרית ולקדם דיון מקצועי מתוך תרבות של שיח מכבד וקשוב.

בטקסטורה תוכלו למצוא מאגר מתעדכן של כתבות, מאמרים, ראיונות, עיונים, השקפות, התרחשויות הכוללות סקירות וביקורות על שדה הקרמיקה בארץ ובעולם מזוויות התבוננות שונות וכן פואמות חומריות.

כתב העת שואף לפנות לקהל מגוון – הן הקהל המקצועי והן הקהל הרחב – המעוניין להרחיב את הדעת ולהיות שותף לשיח דינמי ומסקרן, העוסק גם בנקודות ההשקה של שדה הקרמיקה עם מדיומים ותחומי ידע מקבילים.

 

חברי מערכת

עורכת – שירה סילברסטון – יוצרת, מלמדת, מנהלת תחום ימי עיון ואירועים מיוחדים בבית בנימיני – המרכז לקרמיקה עכשווית; בוגרת תואר ראשון במדעי החיים מאוניברסיטת תל אביב; בוגרת המחלקה לקרמיקה של המכון לאמנויות, המכללה האקדמית תל חי; לימודי תואר שני בעיצוב תעשייתי במסלול "אודות עיצוב" באקדמיה לאמנות ועיצוב, בצלאל, ירושלים

עורכת פואמות – שלומית באומן – יוצרת וחוקרת עיצוב, קרמיקה ותרבות חומרית. מרצה בכירה במחלקה לעיצוב תעשייתי, HIT – מכון טכנולוגי חולון; האוצרת הראשית של גלריה בית בנימיני – המרכז לקרמיקה עכשווית; בוגרת תואר ראשון בעיצוב קרמי וזכוכית של האקדמיה לאמנות ועיצוב, בצלאל, ירושלים; בוגרת תואר שני במסלול לעיצוב תעשייתי, הפקולטה לאדריכלות, טכניון, חיפה; לימודי דוקטורט במסלול לעיצוב תעשייתי, הפקולטה לאדריכלות, טכניון, חיפה.

רכזת מערכת – אליה לוי יונגר – אומנית, מלמדת, בוגרת המחלקה לעיצוב קרמי וזכוכית של האקדמיה לאמנות ועיצוב, בצלאל, ירושלים; בעלת תעודת הוראה לאומנות מהאוניברסיטה העברית.

עורכת לשון – אורה דנקנר

עידן פרידמן – מעצב מוצר, שותף בסטודיו Reddish ואספן של חפצים מקומיים. בוגר המחלקה לעיצוב תעשייתי, HIT – מכון טכנולוגי חולון; חי ויוצר ביפו.

נועה צ'רניחובסקי – אומנית ובעלים של סטודיו קרמיקה בפרישמן, תל אביב. בוגרת המחלקה לעיצוב קרמי וזכוכית של האקדמיה לאומנות ועיצוב, בצלאל ובוגרת תואר שני במחלקה לקרמיקה וזכוכית ב-Royal College of Art שבלונדון.

אביה חיימי – מעצבת, אמנית, שותפה בסטודיו Cotta לקרמיקה, עיצוב ואוכל. בוגרת המחלקה לעיצוב תעשייתי, בצלאל, חיה ויוצרת בתל אביב.