יְלָדִים מְדַלְּגִים מִמֶּנָּה לְעֵבֶר הַכּוֹכָבִים
כְּאִלּוּ הָיְתָה טְרַמְפּוֹלִינָה.
גִּבּוֹרֵי הָעָל שֶׁלָּהֶם
אֵינָם כּוֹלְלִים אֶת כֹּחַ הַכְּבִידָה
וּבַסּוֹף,
כְּמוֹ הוֹרָאוֹת עַתִּיקוֹת
שֶׁל יוֹגִי
הִיא מְהַפְּנֶטֶת אוֹתְךָ לְתוֹכָהּ –
קֹדֶם הָרֹאשׁ, הַכְּתֵפַיִם,
אַחַר כָּךְ הַגַּב
חֻלְיָה חֻלְיָה
אַפְּרַקְדָּן
יָשָׁר לְתוֹךְ הַלֹּעַ הַתָּחוּחַ שֶׁלָּהּ.
אגי משעול, "אדמה", מתוך: 'מה לך נשמונת', הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2019 עמ'. 40





















































