עמוד הבית

עיונים

השקפות

עקבות גוף

האומנית ברי רואיס מספרת על מפגש בין גוף לחומר והנצחתו כאובייקט פיסולי

  •  Brie Ruais, “Seeing You”, 2021, Archival pigment print. Courtesy Albertz Benda gallery,NYC
  • Brie Ruais, Compressing Eastward, Three Times 130lbs, 2021. Courtesy Albertz Benda Gallery, NYC. Photo: Stefan Hagen
  • Brie Ruais, “Intertwining, 130lbs times two (Thief Knot)” 2021. Courtesy Albertz Benda gallery, NYC. photo by Pierre Lehors
  • Brie Ruais, “Intertwining, 130lbs times two (Thief Knot)” 2021. Courtesy Albertz Benda gallery, NYC. photo: Pierre Lehors
  • Installation view “Brie Ruais: Some Things I Know About Being In A Body” at Albertz Benda gallery, NYC. Courtesy albertz benda. Photo: Stefan Hagen

מדבר צחיח בסנטה פה, ניו מקסיקו. סרט הווידיאו משקיף על הנעשה מלמעלה ומאפשר לצופים להיות עדים לפעולת הפיסול של האומנית. ברי רואיס (Brie Ruais) כורעת על ברכיה וחופרת באדמה בשתי ידיה בתנועות רפטטיביות על רקע נוף דומם. עם הזמן נוצר מעין מעגל שקוע של חומר סביבה. היא עירומה לחלוטין, והגוף שלה מתערבב בחומר ומתכסה בו. ״הסימנים שהחומר משאיר עלי ושאני מעבירה אליו… זו סוג של הוכחה לקיום. אני חווה אותו מושפע ממני ואני ממנו. זה רגע של נראות״.

רואיס היא פסלת החיה ופועלת בברוקלין ובעלת תואר שני באומנות מאוניברסיטת קולומביה, ניו יורק. יצירותיה הוצגו בין השאר במוזיאון לאומנות בבוסטון, במרכז לקראפט בלוס אנג׳לס, במוזיאון מודי לאמנות ביוסטון (Moody Center for the Arts), ובסוף ינואר השנה ננעלה תערוכת היחיד השנייה שלה בגלריית אלברץ בנדה (Albertz Benda) בניו יורק.

הגוף של רואיס יוצר טביעות וסימנים ומעצב את החומר תוך כדי תנועה, ולאחר מכן החומר נשרף והופך לאובייקט פיסולי המנציח את רגע הפעולה ואת תא השטח שבו התרחשה הפעולה. עבודות הפיסול שלה מסמנות את השטח ויוצרות מעין סביבות אלטרנטיביות עשויות שברים וסימני גוף שהופכים לשלם. "המשיכה לחומר היא כמו משיכה פיזית לגוף אחר. יש בין הגוף לחומר הכרה הדדית", היא אומרת. "לרוב אני משלימה את הפעולה בתוך 15 דקות. אני לא מנסה לשלוט בה, אני פשוט יוצרת. העבודות שלי הן תוצאה של התנסות גופנית מבוססת תנועה עם חומר".

נדמה שבאובייקטים שלה רואיס מאפשרת מפגש עם הטבע הפתוח של החוף המערבי השזור בזיכרונות ילדותה. היא מספרת שהמעבר לניו יורק השפיע על אופן העבודה שלה. "הצד הרעיוני של היצירה צמח מתוך ההבנה שלי את הפוליטיקה של המרחב האורבני ושל הפמיניזם.

גדלתי בדרום קליפורניה, ובתור ילדה טיילתי המון בקליפורניה, באריזונה, בניו מקסיקו ובטקסס. תמיד הייתה לי משיכה לטבע ולחומריות שלו. אני זוכרת איך בתור ילדה הייתי אוספת עלי כותרת, מועכת אותם ומציירת עם החומר שנוצר כאילו היה עיפרון על נייר". לדבריה, המפגש בין הגוף והחומר הלא מעובד הוא לב היצירה הפיסולית: "הדרך שבה אני פועלת כיום עם חומר קרמי נובעת מהמעבר שלי לניו יורק. בניו יורק קשה למצוא חלל ריק. יש מתח תמידי שנוצר בשל הקרבה בין אנשים בסביבה הבנויה. אני מודעת להשפעה של הסביבה עלי, והתנועה במרחב היא משהו שנוכח כל הזמן ביצירה שלי.״

לסרט הוידאו המלא לחצו כאן

דניאל אלחסיד – אומנית רב תחומית ומדריכת סיורי אומנות. בעלת תואר ראשון באמנות מ-Gerrit Rietveld Academy באמסטרדם, הולנד, ולומדת כעת לתואר שני ב- Hunter College, ניו יורק, ארצות הברית. חיה ופועלת בין ניו יורק לתל אביב

התרחשויות

פואמות

אודות

טקסטורה – כתב עת מקוון של בית בנימיני המרכז לקרמיקה עכשווית, הוקם במטרה לשמש במה לדיון ער, מעניין, משמעותי ועכשווי על אמנות ועל עיצוב קרמי, תוך התייחסות להיסטוריה המקומית והגלובלית של התרבות החומרית. כמו כן מטרתו לעודד כותבים.ות מקומיים.ות לחקור ולהעמיק בתחום הרחב והמגוון של שדה הקרמיקה והתרבות החומרית ולקדם דיון מקצועי מתוך תרבות של שיח מכבד וקשוב.

בטקסטורה תוכלו למצוא מאגר מתעדכן של כתבות, מאמרים, ראיונות, עיונים, השקפות, התרחשויות הכוללות סקירות וביקורות על שדה הקרמיקה בארץ ובעולם מזוויות התבוננות שונות וכן פואמות חומריות.

כתב העת שואף לפנות לקהל מגוון – הן הקהל המקצועי והן הקהל הרחב – המעוניין להרחיב את הדעת ולהיות שותף לשיח דינמי ומסקרן, העוסק גם בנקודות ההשקה של שדה הקרמיקה עם מדיומים ותחומי ידע מקבילים.

 

חברי מערכת

עורכת – שירה סילברסטון – יוצרת, מלמדת, מנהלת תחום ימי עיון ואירועים מיוחדים בבית בנימיני – המרכז לקרמיקה עכשווית; בעלת תואר ראשון במדעי החיים מאוניברסיטת תל אביב; בוגרת המחלקה לקרמיקה של המכון לאמנויות, המכללה האקדמית תל חי; לימודי תואר שני בעיצוב תעשייתי במסלול "אודות עיצוב" באקדמיה לאמנות ועיצוב, בצלאל, ירושלים

עורכת פואמות – שלומית באומן – יוצרת וחוקרת עיצוב, קרמיקה ותרבות חומרית. מרצה בכירה במחלקה לעיצוב תעשייתי, HIT – מכון טכנולוגי חולון; האוצרת הראשית של גלריה בית בנימיני – המרכז לקרמיקה עכשווית; בעלת תואר ראשון בעיצוב קרמי וזכוכית של האקדמיה לאמנות ועיצוב, בצלאל, ירושלים; בעלת תואר שני במסלול לעיצוב תעשייתי, הפקולטה לאדריכלות, טכניון, חיפה; לימודי דוקטורט במסלול לעיצוב תעשייתי, הפקולטה לאדריכלות, טכניון, חיפה.

רכזת מערכת – אליה לוי יונגר – אומנית, מלמדת, בוגרת המחלקה לעיצוב קרמי וזכוכית של האקדמיה לאמנות ועיצוב, בצלאל, ירושלים; בעלת תעודת הוראה לאומנות מהאוניברסיטה העברית.

עורכת לשון – אורה דנקנר

אחיה כנה – אומן, בוגר המחלקה לעיצוב קרמי וזכוכית של האקדמיה לאמנות ועיצוב, בצלאל, ירושלים; חי ויוצר בתל אביב. 

עידן פרידמן – מעצב מוצר, שותף בסטודיו Reddish ואספן של חפצים מקומיים. בוגר המחלקה לעיצוב תעשייתי, HIT – מכון טכנולוגי חולון; חי ויוצר ביפו.

רחלי רוטמן גרג'י – יוצרת, מלמדת וממלאת מקום מנהלת הקוביה בירושלים; בוגרת המחלקה לעיצוב קרמי וזכוכית של האקדמיה לאמנות ועיצוב, בצלאל, ירושלים.