עמוד הבית

עיונים

השקפות

התרחשויות

פגישה אינטימית עם משה גרשוני

האומן אודי צ'רקה בעקבות שחזור המיצב "בדם ליבי" בגלריה גבעון

משה גרשוני, ללא כותרת (מי יודע ר), 2000, שמן וג'ל אקרילי על בד 150*150 ס"מ

חמש שנים ללכתו של משה גרשוני, ונעמי גבעון אוצרת לכבודו תערוכה מרוממת רוח וחשובה.

בציור גדול בקומה העליונה שואל משה גרשוני בעקבות קהלת, מי יודע ר(וח בני האדם).

הפסוק בציור נקטע, כאילו אין מקום על הבד, ובכך מסמן לי את סימן השאלה.

לאן נפש האדם הולכת? אין סימן שאלה בציור; רק מתוך היכרות עם עבודתו אני רואה אותו.

עקבות נעליים דורכות על חומר הציור הצמיגי ומכוונות למעלה.

ושני חורים שחורים מביטים בי.

לאן הנשמה הולכת? למי היא עתידה לתת דין וחשבון?

לפני זמן-מה סיפרה לי נעמי שנמצאה עבודת הצלחות "בדם ליבי", שנעלמה בשנות השמונים (עבודה שראיתי רק בקטלוגים), והיא במצב מוזנח ולא טוב אחרי ששכבה שנים בארונות אצל ביאנקה אשל גרשוני.

היא שאלה אם אוכל להחזיר אותה לקדמותה ולהציב אותה בגלריה.

מובן שנעתרתי לבקשה.

תיעוד הצבה, פרט מתוך משה גרשוני, בדם ליבי (שחזור מיצב ממוזיאון תל-אביב 1980 באוצרות שרה ברייטברג-סמל), צבעי זכוכית על צלחת, קוטר 23 ס"מ (כ"א), 103 יח'. צילום: גבעון גלריה לאמנות

יותר ממאה צלחות של בית החרושת נעמן עם כתמי צבע זכוכית מדממת.

האדום הארגמן שלי הוא הדם היקר שלו (תרגום מגרמנית).      

אני מנקה את הצלחות, נזהר לא לגעת בצבע (אני לא רסטורטור) וחושב על אומני שנות השבעים שהשתמשו בדם. גרשוני לא התפתה להשתמש בדמו שלו אלא רק בייצוג המלאכותי שלו.

צלחות אוכל פשוטות ולבנות שמכילות שאלות דתיות – נוצריות, יהודיות – ושאלות היסטוריות כואבות.

צלב הקרס – סמל מוקצה ולא מקובל. הסמל שלהם ולא שלנו – מנוכס על ידי גרשוני ברגע שהוא מוריד לו את אחת הזרועות, מסרס אותו ופוגם בו.

"בדם ליבי", עבודה חשובה שמציינת מעבר אומנותי של גרשוני מהמילולי הקונספטואלי לגופני והמתפלש בחומר.

הצבתי את הצלחות בגלריה גבעון בניסיון לשחזר את ההצבה במוזיאון תל אביב ב-1980 בצורת צלב קרס מרומז ופגום.

וזכיתי לעוד פגישה אינטימית עם גרשוני.

תיעוד הצבה על ידי אודי צ'רקה, משה גרשוני, בדם ליבי (שחזור מיצב ממוזיאון תל-אביב 1980 באוצרות שרה ברייטברג-סמל), צבעי זכוכית על צלחת, קוטר 23 ס"מ (כ"א), 103 יח'. צילום: גבעון גלריה לאמנות

אני חושב על האופן שבו גרשוני בחר לשוב לעפרו, בלי קבר ובלי מקום.

לאן כל זה הולך, מי יודע?

ברור לי שבחר כך כמשה רבנו.

בשביל שלא נלך שולל אחרי פולחן קברים.

אומנותו תורתו.

היעדר המצבה הפיזית הוא למעשה ביטוי לאיסור "לא תעשה לך פסל וכל תמונה".

"תורת משה אמת ונבואתו, ברוך עדי עד שם תהילתו".

משה גרשוני, "מִי יוֹדֵעַ ר(וּחַ בְּנֵי הָאָדָם)", גלריה גבעון, תל אביב

אוצרת: נעמי גבעון

נעילה: 26 בפברואר 2022

אודי צ'רקה – אומן, מורה לאומנות, חי ויוצר במזכרת בתיה.

פואמות

אודות

טקסטורה – כתב עת מקוון של בית בנימיני המרכז לקרמיקה עכשווית, הוקם במטרה לשמש במה לדיון ער, מעניין, משמעותי ועכשווי על אמנות ועל עיצוב קרמי, תוך התייחסות להיסטוריה המקומית והגלובלית של התרבות החומרית. כמו כן מטרתו לעודד כותבים.ות מקומיים.ות לחקור ולהעמיק בתחום הרחב והמגוון של שדה הקרמיקה והתרבות החומרית ולקדם דיון מקצועי מתוך תרבות של שיח מכבד וקשוב.

בטקסטורה תוכלו למצוא מאגר מתעדכן של כתבות, מאמרים, ראיונות, עיונים, השקפות, התרחשויות הכוללות סקירות וביקורות על שדה הקרמיקה בארץ ובעולם מזוויות התבוננות שונות וכן פואמות חומריות.

כתב העת שואף לפנות לקהל מגוון – הן הקהל המקצועי והן הקהל הרחב – המעוניין להרחיב את הדעת ולהיות שותף לשיח דינמי ומסקרן, העוסק גם בנקודות ההשקה של שדה הקרמיקה עם מדיומים ותחומי ידע מקבילים.

 

חברי מערכת

עורכת – שירה סילברסטון – יוצרת, מלמדת, מנהלת תחום ימי עיון ואירועים מיוחדים בבית בנימיני – המרכז לקרמיקה עכשווית; בעלת תואר ראשון במדעי החיים מאוניברסיטת תל אביב; בוגרת המחלקה לקרמיקה של המכון לאמנויות, המכללה האקדמית תל חי; לימודי תואר שני בעיצוב תעשייתי במסלול "אודות עיצוב" באקדמיה לאמנות ועיצוב, בצלאל, ירושלים

עורכת פואמות – שלומית באומן – יוצרת וחוקרת עיצוב, קרמיקה ותרבות חומרית. מרצה בכירה במחלקה לעיצוב תעשייתי, HIT – מכון טכנולוגי חולון; האוצרת הראשית של גלריה בית בנימיני – המרכז לקרמיקה עכשווית; בעלת תואר ראשון בעיצוב קרמי וזכוכית של האקדמיה לאמנות ועיצוב, בצלאל, ירושלים; בעלת תואר שני במסלול לעיצוב תעשייתי, הפקולטה לאדריכלות, טכניון, חיפה; לימודי דוקטורט במסלול לעיצוב תעשייתי, הפקולטה לאדריכלות, טכניון, חיפה.

רכזת מערכת – אליה לוי יונגר – אומנית, מלמדת, בוגרת המחלקה לעיצוב קרמי וזכוכית של האקדמיה לאמנות ועיצוב, בצלאל, ירושלים; בעלת תעודת הוראה לאומנות מהאוניברסיטה העברית.

עורכת לשון – אורה דנקנר

אחיה כנה – אומן, בוגר המחלקה לעיצוב קרמי וזכוכית של האקדמיה לאמנות ועיצוב, בצלאל, ירושלים; חי ויוצר בתל אביב. 

עידן פרידמן – מעצב מוצר, שותף בסטודיו Reddish ואספן של חפצים מקומיים. בוגר המחלקה לעיצוב תעשייתי, HIT – מכון טכנולוגי חולון; חי ויוצר ביפו.

רחלי רוטמן גרג'י – יוצרת, מלמדת וממלאת מקום מנהלת הקוביה בירושלים; בוגרת המחלקה לעיצוב קרמי וזכוכית של האקדמיה לאמנות ועיצוב, בצלאל, ירושלים.