עמוד הבית

עיונים

עיונים

השקפות

השקפות

התרחשויות

פואמות

מהדק ניירות

Placeholderמהדק הניירות, שהומצא בשנות ה-70 של המאה ה-19, נולד בעקבות שני תהליכים מקבילים שהתרחשו עם בוא המהפכה התעשייתית. הראשון – שימוש רווח יותר בנייר, שהחל להיראות כפי שאנחנו מכירים אותו כיום (לפני המהפכה התעשייתית נייר היה מוצר יקר ונדיר, עשוי פשתן או כותנה). השני – יכולת תעשייתית לייצר מוצרים יעילים וזולים בכיפוף מוטות מתכת (לפני המהפכה התעשייתית מתכת עובדה בצורה ידנית בלבד; גם חומר הגלם קיבל תכונות חדשות בזכות התיעוש, שאִפשר כבישה בלחץ גבוה ושיחול ליצירת מוטות מתכת דקים מאוד בעלי גמישות וחוזק שלא היו קיימים עד אז). שיטת הייצור החדשה הביאה ליצירת מאות מוצרים וקפיצים בצורות שונות, בהם גם פתרונות להצמדת ניירות. עשרות פטנטים הוגשו, מהם יותר מ-50 למהדקים. מהדק הניירות בעל המראה המוכר לנו כיום היה בשימוש נרחב כבר ב-1870 ויוצר במקומות שונים באנגליה. הוא יובא לאמריקה ושווק כמהדק המקורי של חברת GEM. עד היום לא ברור מי ייצר את המהדק הזה לראשונה. אי-הבנה היסטורית הביאה לכך שהנורווגים ייחסו את המצאת מהדק הניירות לממציא נורווגי בשם יוהן ואלר. ואלר אומנם הגיש פטנט למהדק דומה מאוד לזה המוכר לנו כיום, אך הוא עשה זאת כשהמהדק המפורסם כבר היה בשימוש נרחב באנגליה, ומבלי לדעת זאת. בעקבות שגיאה זו הפך המהדק להיות סמל ליצירתיות ולחדשנות הנורווגית, ואף הונצח בבול לאומי ב-1999.מהדק הניירות הפך לסמל הרזיסטנס בנורווגיה ובצרפת. ענידת מהדק כזה על הדש או על הכיס נועדה לסמן התנגדות לשלטון הגרמני הכובש במלחמת העולם השנייה.לאורך השנים סמכו יצרנים על כך שיש מהדקי ניירות כמעט בכל בית, ולכן כפתור ה-RESET במכשירים אלקטרוניים והכפתור לפתיחת תא כרטיס הסים במכשירים ניידים תוכננו כך שיתאימו במדויק לקצה של מהדק ניירות. אף שכיום נעשה פחות ופחות שימוש בניירות ובמהדקים, הכפתורים הללו כבר הפכו לסטנדרט, וכנראה ייראו כך עוד שנים רבות.בזכות השימוש הנרחב הפך מהדק הניירות לסמל של צרופה (אטצ'מנט) במייל, ונראה שהוא ימשיך להתקיים כסמל וירטואלי הרבה אחרי שנפסיק להשתמש בו בעולם הפיזי, לצד הפלופי דיסק (כפתור Save), תיקיית הקרטון ועוד. המהדק שהפך לקלאסיקה עיצובית הוא בעל צורה פשוטה מאוד אך יעילה ביותר. קצותיו מעוגלים, מה שמאפשר להחליק את הדפים ולהימנע מקרעים בנייר. מבחינה מבנית הוא מפעיל לחץ על העמוד משני צידיו, ובכך מציע פתרון חזק בתצורה פשוטה יחסית לעומת מהדקי ניירות בעלי צורות מורכבות בהרבה. מהדק הניירות יעיל מאוד ויחד עם זאת קל וזול לייצור, ולכן קשה מאוד לשפר אותו. תוספות שהוצעו במרוצת השנים: ציפוי צבעוני עמיד, חריצים קטנים לאחיזה טובה יותר בנייר והגדלה וריווח לצורך הידוק מספר גדול יותר של ניירות. בכל שנה ב-29 במאי מצוין בארצות הברית יום מהדק הניירות הלאומי.

נעמה אגסי – מעצבת תעשייתית ובעלת סטודיו לעיצוב. בוגרת HIT – מכון טכנולוגי חולון והאקדמיה לעיצוב איינדהובן ומרצה לעיצוב במכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון .

אודות

טקסטורה – כתב עת מקוון של בית בנימיני המרכז לקרמיקה עכשווית, הוקם במטרה לשמש במה לדיון ער, מעניין, משמעותי ועכשווי על אמנות ועל עיצוב קרמי, תוך התייחסות להיסטוריה המקומית והגלובלית של התרבות החומרית. כמו כן מטרתו לעודד כותבים.ות מקומיים.ות לחקור ולהעמיק בתחום הרחב והמגוון של שדה הקרמיקה והתרבות החומרית ולקדם דיון מקצועי מתוך תרבות של שיח מכבד וקשוב.

בטקסטורה תוכלו למצוא מאגר מתעדכן של כתבות, מאמרים, ראיונות, עיונים, השקפות, התרחשויות הכוללות סקירות וביקורות על שדה הקרמיקה בארץ ובעולם מזוויות התבוננות שונות וכן פואמות חומריות.

כתב העת שואף לפנות לקהל מגוון – הן הקהל המקצועי והן הקהל הרחב – המעוניין להרחיב את הדעת ולהיות שותף לשיח דינמי ומסקרן, העוסק גם בנקודות ההשקה של שדה הקרמיקה עם מדיומים ותחומי ידע מקבילים.

 

חברי מערכת

עורכת – שירה סילברסטון – יוצרת, מלמדת, מנהלת תחום ימי עיון ואירועים מיוחדים בבית בנימיני – המרכז לקרמיקה עכשווית; בוגרת תואר ראשון במדעי החיים מאוניברסיטת תל אביב; בוגרת המחלקה לקרמיקה של המכון לאמנויות, המכללה האקדמית תל חי; לימודי תואר שני בעיצוב תעשייתי במסלול "אודות עיצוב" באקדמיה לאמנות ועיצוב, בצלאל, ירושלים

עורכת פואמות – שלומית באומן – יוצרת וחוקרת עיצוב, קרמיקה ותרבות חומרית. מרצה בכירה במחלקה לעיצוב תעשייתי, HIT – מכון טכנולוגי חולון; האוצרת הראשית של גלריה בית בנימיני – המרכז לקרמיקה עכשווית; בוגרת תואר ראשון בעיצוב קרמי וזכוכית של האקדמיה לאמנות ועיצוב, בצלאל, ירושלים; בוגרת תואר שני במסלול לעיצוב תעשייתי, הפקולטה לאדריכלות, טכניון, חיפה; לימודי דוקטורט במסלול לעיצוב תעשייתי, הפקולטה לאדריכלות, טכניון, חיפה.

רכזת מערכת – אליה לוי יונגר – אומנית, מלמדת, בוגרת המחלקה לעיצוב קרמי וזכוכית של האקדמיה לאמנות ועיצוב, בצלאל, ירושלים; בעלת תעודת הוראה לאומנות מהאוניברסיטה העברית.

עורכת לשון – אורה דנקנר

אחיה כנה – אומן, בוגר המחלקה לעיצוב קרמי וזכוכית של האקדמיה לאמנות ועיצוב, בצלאל, ירושלים; חי ויוצר בתל אביב. 

עידן פרידמן – מעצב מוצר, שותף בסטודיו Reddish ואספן של חפצים מקומיים. בוגר המחלקה לעיצוב תעשייתי, HIT – מכון טכנולוגי חולון; חי ויוצר ביפו.

נועה צ'רניחובסקי – אומנית ובעלים של סטודיו קרמיקה בפרישמן, תל אביב. בוגרת המחלקה לעיצוב קרמי וזכוכית של האקדמיה לאומנות ועיצוב, בצלאל ובוגרת תואר שני במחלקה לקרמיקה וזכוכית ב-Royal College of Art שבלונדון.

אביה חיימי – מעצבת, אמנית, שותפה בסטודיו Cotta לקרמיקה, עיצוב ואוכל. בוגרת המחלקה לעיצוב תעשייתי, בצלאל, חיה ויוצרת בתל אביב.