הַגּוּף מִתְגַּמֵּד
פּוֹסֵעַ בְּרֶגֶל נְפוּחָה
בְּרֶגֶל דְּלוּקָה
הוֹלֵךְ וְקָטֵן
הַגּוּף פּוֹסֵעַ עַל מִפְשַׂעַת הָאֲדָמָה
מִתְכַּלֶּה וְהוֹלֵךְ
בְּרֶגֶל דְּפוּקָה
הַגּוּף מִתְכַּוֵּץ בַּמִּטָּה הַגְּדוֹלָה
הֶחָזֶה הַקּוֹרֵס הוּא עֲרֵמַת קְרָשִׁים יְבֵשִׁים
כַּפּוֹת הָרַגְלַיִם נַרְקִיסִים
מִתְקַפְּלוֹת בְּתוֹךְ עַצְמָן
הָאָדָם קָטָן כְּגַרְגֵּר
עוֹצֵם אֶת עֵינָיו וּבַחֹשֶׁךְ הַטּוֹב,
בְּחֹשֶׁךְ הַשָּׁחֹר, נִפְתַּח.
ניצן מינץ

























































