עמוד הבית

עיונים

השקפות

השקפות

התרחשויות

פואמות

ספל מוקה

"על כל שולחן נעמן" – כלי הפורצלן של המפעל

Placeholderעל שפת הכלי יש עיטור של פס זהב עדין מחומר הקרוי בשפה המקצועית "לסטר זהב". מערבבים חלקיקי זהב במדיום נוזלי (לרוב שמן שרף אורנים), מורחים את התמיסה על הכלי באמצעות מכחול ושורפים את הכלי בתנור קרמיקה. במהלך השריפה החומרים האורגניים נשרפים ונעלמים, ומתכת הזהב נשארת על הכלי.חותמת מפעל נעמן בתחתית הכלים השתנתה לאורך השנים בהתאם לצרכים שונים. יש כלים שנועדו בעיקר לייצוא והחותמת עליהם באנגלית בלבד, ויש כלים שיוצאו למדינות ערב מסוימות ולכן על החותמת שלהם באנגלית אין כל אזכור לכך שמדובר בתוצרת ישראלית.העיטור על פני הכלי קרוי בשפה המקצועית "דקאל". מדובר במדבקה עשויה חומרים קרמיים המודבקת על גבי הכלי ונשרפת יחד איתו כדי לקבע אותה על פני השטח. לרוב יובאו הדקאלים מאירופה. אפשר אפילו למצוא על כלי נעמן דקאלים הזהים לאלה המעטרים כלי פורצלן של חברת רוזנטל הגרמנית.ספל זה הוא חלק ממערכת כלים של שישה ספלים קטנים ושש תחתיות מדגם "מוקה" בעיטור פרחים עדין שהיה נפוץ מאוד בכלי האוכל של נעמן.מערכות כלי אוכל ושתייה של נעמן היו נפוצות מאוד גם כמתנות מוועדי עובדים. לעיתים בנוסף לעיטור הכלים הופיעה לבקשת המזמין הקדשה מטעמו. במקרה זה הקדשה מוועד עובדי מע"צ ירושלים משנת תשכ"ט (1969-1968).הייצור בפורצלן נבע בעיקר מהרצון לשמר את התרבות האירופית בישראל הצעירה והמתפתחת. לאחר ניסיון כושל לעשות שימוש בתערובת פורצלן המבוססת בחלקה על חומרי גלם מקומיים, עבר המפעל לייצר כלים מפורצלן מיובא, ולצד דגמים מקוריים התבסס המפעל גם על העתקי דגמים שהיו נפוצים בגרמניה, בפולין ובארצות נוספות.מפעל נעמן נוסד ב-1938 על ידי חברי קיבוץ כפר מסריק כמפעל לייצור לבני בניין מחומר שנכרה מגדות נחל נעמן. המפעל שהוקם סמוך לעכו הוא אחד המפעלים הראשונים של התעשייה הקיבוצית.בשנת 1945 נפתחה במפעל המחלקה לייצור כלי פורצלן (חרסינה), ונעמן היה מפעל הקרמיקה היחידי בישראל שייצר כלי בית מפורצלן. כלים אלה הם חלק בלתי נפרד מהזהות של החברה הישראלית.המעצב הראשי של מפעל נעמן בשנים 1996-1957 ואולי הדמות המזוהה ביותר עם כלי נעמן הוא שמעון בדר, יליד 1939. בדר עיצב כלים אייקוניים רבים של נעמן ובהם מערכת הכלים הנשיאותית (בעיטור פסים בורדו-לבן) שהוענקה בשנות ה-50 לנשיא יצחק בן צבי ומערכת כלי ירושלים היוקרתית.בסוף שנות ה-60 נמכר מפעל נעמן לכור, שקנתה גם את מפעלי הקרמיקה לפיד וחרסה. בשנות ה-80 החלה להתגבר מגמת ייבוא כלי פורצלן זולים מסין בד בבד עם ירידה בתמיכת המדינה במפעלי הקרמיקה המקומיים, ובשנת 1996 נסגר מפעל נעמן לייצור בארץ והפך ליבואן קרמיקה, כלי בישול ועוד.

שירה סילברסטון – חברת מערכת טקסטורה

אודות

טקסטורה – כתב עת מקוון של בית בנימיני המרכז לקרמיקה עכשווית, הוקם במטרה לשמש במה לדיון ער, מעניין, משמעותי ועכשווי על אמנות ועל עיצוב קרמי, תוך התייחסות להיסטוריה המקומית והגלובלית של התרבות החומרית. כמו כן מטרתו לעודד כותבים.ות מקומיים.ות לחקור ולהעמיק בתחום הרחב והמגוון של שדה הקרמיקה והתרבות החומרית ולקדם דיון מקצועי מתוך תרבות של שיח מכבד וקשוב.

בטקסטורה תוכלו למצוא מאגר מתעדכן של כתבות, מאמרים, ראיונות, עיונים, השקפות, התרחשויות הכוללות סקירות וביקורות על שדה הקרמיקה בארץ ובעולם מזוויות התבוננות שונות וכן פואמות חומריות.

כתב העת שואף לפנות לקהל מגוון – הן הקהל המקצועי והן הקהל הרחב – המעוניין להרחיב את הדעת ולהיות שותף לשיח דינמי ומסקרן, העוסק גם בנקודות ההשקה של שדה הקרמיקה עם מדיומים ותחומי ידע מקבילים.

 

חברי מערכת

עורכת – שירה סילברסטון – יוצרת, מלמדת, מנהלת תחום ימי עיון ואירועים מיוחדים בבית בנימיני – המרכז לקרמיקה עכשווית; בוגרת תואר ראשון במדעי החיים מאוניברסיטת תל אביב; בוגרת המחלקה לקרמיקה של המכון לאמנויות, המכללה האקדמית תל חי; לימודי תואר שני בעיצוב תעשייתי במסלול "אודות עיצוב" באקדמיה לאמנות ועיצוב, בצלאל, ירושלים

עורכת פואמות – שלומית באומן – יוצרת וחוקרת עיצוב, קרמיקה ותרבות חומרית. מרצה בכירה במחלקה לעיצוב תעשייתי, HIT – מכון טכנולוגי חולון; האוצרת הראשית של גלריה בית בנימיני – המרכז לקרמיקה עכשווית; בוגרת תואר ראשון בעיצוב קרמי וזכוכית של האקדמיה לאמנות ועיצוב, בצלאל, ירושלים; בוגרת תואר שני במסלול לעיצוב תעשייתי, הפקולטה לאדריכלות, טכניון, חיפה; לימודי דוקטורט במסלול לעיצוב תעשייתי, הפקולטה לאדריכלות, טכניון, חיפה.

רכזת מערכת – אליה לוי יונגר – אומנית, מלמדת, בוגרת המחלקה לעיצוב קרמי וזכוכית של האקדמיה לאמנות ועיצוב, בצלאל, ירושלים; בעלת תעודת הוראה לאומנות מהאוניברסיטה העברית.

עורכת לשון – אורה דנקנר

אחיה כנה – אומן, בוגר המחלקה לעיצוב קרמי וזכוכית של האקדמיה לאמנות ועיצוב, בצלאל, ירושלים; חי ויוצר בתל אביב. 

עידן פרידמן – מעצב מוצר, שותף בסטודיו Reddish ואספן של חפצים מקומיים. בוגר המחלקה לעיצוב תעשייתי, HIT – מכון טכנולוגי חולון; חי ויוצר ביפו.

נועה צ'רניחובסקי – אומנית ובעלים של סטודיו קרמיקה בפרישמן, תל אביב. בוגרת המחלקה לעיצוב קרמי וזכוכית של האקדמיה לאומנות ועיצוב, בצלאל ובוגרת תואר שני במחלקה לקרמיקה וזכוכית ב-Royal College of Art שבלונדון.