עמוד הבית

עיונים

עיונים

השקפות

השקפות

התרחשויות

פואמות

ציפה סובייטית

Placeholderהציפה הסובייטית, שייצורה החל בתחילת המאה ה-20 ברוסיה, היא מעטפת בעלת פתח במרכז שדרכו מכניסים שמיכת פוך או שמיכת צמר עבה. הציפות האלה היו נפוצות ברחבי ברית המועצות, ואפשר למצוא אותן בנדוניות של משפחות כפריות עוד לפני שנות השישים. בתו התקן הסובייטי למצעים הוסדר סגנון זה והותאם לחומרי הגלם שהיו זמינים בשוק באותה תקופה. רוסיה אימצה את תו התקן הזה לאחר התפרקות ברית המועצות.בעבר רוחב הבדים בברית המועצות היה צר מרוחבה של שמיכה, וכדי לתפור כיסוי שלם היה צריך לחבר כמה רצועות בד. החיבור יצר תפר במרכז הציפה, ולכן היה נוח ויעיל יותר ליצור במרכז פתח בצורת מעוין ודרכו להכניס את השמיכה.ברגע שהתחילו לייצר בדים רחבים מספיק, יצירת החור באמצע (מרובע, מעוין, מלבן, עיגול) הפכה להיות מורכבת ודרשה זמן ומיומנות של התופר. מכיוון שהשיטה הזאת לא הייתה יעילה, ייצור הציפות האלה דעך עם הזמן. הציפה הסובייטית אומנם הייתה נוחה לצרכן, אך הציפות המודרניות בעלות הפתח בצד נוחות יותר ליצרן.מכיוון שבעבר צביעת בד הייתה תהליך יקר, רוב המצעים בייצור תעשייתי היו לבנים. את נגיעת הצבע העניקה השמיכה, שצד אחד שלה היה עשוי כותנה בהירה והצד האחר היה עשוי משי או סאטן שהיו יקרים יותר. כשהיו מצפים את השמיכה בציפה, היה אפשר לבחור את הצד שיבצבץ ממנה, ולרוב זה היה הצד של המשי.אם לימדו אותך איך להכניס שמיכה לציפה סובייטית, הפעולה היא פשוטה ומהירה. קל להגיע לכל ארבע הפינות, ולא נדרש מאמץ רב ליישר את השמיכה בתוכה. היתרון הגדול של הציפה הסובייטית הוא שהשמיכה לא בורחת החוצה מהשוליים.בפועל, נוכחותו של פתח המעוין מסמנת את הצד העליון של השמיכה. על צד זה אפשר לשכב במהלך היום עם בגדים, ובלילה מתחתיו בבגדי השינה.בימים שבהם לא היו מזגנים והלחות בבית הייתה גבוהה, החור העליון בכיסוי השמיכה אוורר תמיד את השמיכה שבתוכו.בעבר היה נהוג להרתיח את כל הכביסה ואז לעמלן אותה. מי שחזה בתהליך הזה כנראה זוכר את הסרבול שהיה נוצר בשל האוויר שהיה נכלא בתוך הבד. החור באמצע הציפה הקל את שחרור האוויר הכלוא בה.בברית המועצות נהגו לחסוך בכל תחומי החיים מתוקף אילוצי התקופה, והדבר בא לידי ביטוי גם בייצור כיסויי השמיכות. אחרי שתפרו שבע או שמונה ציפות, היו משתמשים בבד שנותר לייצור ציפיות מרובעות לכריות.

גלינה ארבלי – מעצבת מוצר, חוקרת חפצים, מרצה במחלקה לעיצוב תעשייתי, הפקולטה לעיצוב ב-HIT, מכון טכנולוגי חולון, ואוצרת תערוכות עיצוב.

אודות

טקסטורה – כתב עת מקוון של בית בנימיני המרכז לקרמיקה עכשווית, הוקם במטרה לשמש במה לדיון ער, מעניין, משמעותי ועכשווי על אמנות ועל עיצוב קרמי, תוך התייחסות להיסטוריה המקומית והגלובלית של התרבות החומרית. כמו כן מטרתו לעודד כותבים.ות מקומיים.ות לחקור ולהעמיק בתחום הרחב והמגוון של שדה הקרמיקה והתרבות החומרית ולקדם דיון מקצועי מתוך תרבות של שיח מכבד וקשוב.

בטקסטורה תוכלו למצוא מאגר מתעדכן של כתבות, מאמרים, ראיונות, עיונים, השקפות, התרחשויות הכוללות סקירות וביקורות על שדה הקרמיקה בארץ ובעולם מזוויות התבוננות שונות וכן פואמות חומריות.

כתב העת שואף לפנות לקהל מגוון – הן הקהל המקצועי והן הקהל הרחב – המעוניין להרחיב את הדעת ולהיות שותף לשיח דינמי ומסקרן, העוסק גם בנקודות ההשקה של שדה הקרמיקה עם מדיומים ותחומי ידע מקבילים.

 

חברי מערכת

עורכת – שירה סילברסטון – יוצרת, מלמדת, מנהלת תחום ימי עיון ואירועים מיוחדים בבית בנימיני – המרכז לקרמיקה עכשווית; בוגרת תואר ראשון במדעי החיים מאוניברסיטת תל אביב; בוגרת המחלקה לקרמיקה של המכון לאמנויות, המכללה האקדמית תל חי; לימודי תואר שני בעיצוב תעשייתי במסלול "אודות עיצוב" באקדמיה לאמנות ועיצוב, בצלאל, ירושלים

עורכת פואמות – שלומית באומן – יוצרת וחוקרת עיצוב, קרמיקה ותרבות חומרית. מרצה בכירה במחלקה לעיצוב תעשייתי, HIT – מכון טכנולוגי חולון; האוצרת הראשית של גלריה בית בנימיני – המרכז לקרמיקה עכשווית; בוגרת תואר ראשון בעיצוב קרמי וזכוכית של האקדמיה לאמנות ועיצוב, בצלאל, ירושלים; בוגרת תואר שני במסלול לעיצוב תעשייתי, הפקולטה לאדריכלות, טכניון, חיפה; לימודי דוקטורט במסלול לעיצוב תעשייתי, הפקולטה לאדריכלות, טכניון, חיפה.

רכזת מערכת – אליה לוי יונגר – אומנית, מלמדת, בוגרת המחלקה לעיצוב קרמי וזכוכית של האקדמיה לאמנות ועיצוב, בצלאל, ירושלים; בעלת תעודת הוראה לאומנות מהאוניברסיטה העברית.

עורכת לשון – אורה דנקנר

אחיה כנה – אומן, בוגר המחלקה לעיצוב קרמי וזכוכית של האקדמיה לאמנות ועיצוב, בצלאל, ירושלים; חי ויוצר בתל אביב. 

עידן פרידמן – מעצב מוצר, שותף בסטודיו Reddish ואספן של חפצים מקומיים. בוגר המחלקה לעיצוב תעשייתי, HIT – מכון טכנולוגי חולון; חי ויוצר ביפו.

נועה צ'רניחובסקי – אומנית ובעלים של סטודיו קרמיקה בפרישמן, תל אביב. בוגרת המחלקה לעיצוב קרמי וזכוכית של האקדמיה לאומנות ועיצוב, בצלאל ובוגרת תואר שני במחלקה לקרמיקה וזכוכית ב-Royal College of Art שבלונדון.

אביה חיימי – מעצבת, אמנית, שותפה בסטודיו Cotta לקרמיקה, עיצוב ואוכל. בוגרת המחלקה לעיצוב תעשייתי, בצלאל, חיה ויוצרת בתל אביב.