עמוד הבית

עיונים

השקפות

השקפות

התרחשויות

שכבות של תודעה

לוק פולר, תערוכת יחיד

Epoch and Karst, 2021, Stoneware & Porcelain. Photo: Michael Harvey, Sarah Myerscough

בתערוכה אינטימית שננעלה בסוף ינואר הציג לוק פולר (Luke Fuller) גוף עבודות תחת השם "Terra – Form". בחלל השקט והמואר הוצגו יחידות פיסוליות בעלות נראות גיאולוגית טבעית המזמנת חקירה מקרוב. לפני צלילה אל טקסט התערוכה עברתי בין האובייקטים: הצורות הזכירו לי פקעות, שורשים או גלמים, ופתחי הצורות אפשרו מבט כפול שמביא איתו עושר ומורכבות – הגימור של פנים האובייקט לבן סדוק ואילו פני השטח החיצוניים בנויים משכבות משוננות ומחוספסות שמדמות נוף סלעי או צורת התגבשות של חומר.

פולר הוא אומן בריטי צעיר שסיים את לימודיו באקדמיה המלכותית לאומנויות (Royal College of Art) בלונדון ב-2018 עם התפרצות מגפת הקורונה, ואת גוף העבודות בתערוכה פיתח מיד לאחר מכן בצל הסגרים. על רקע זה אפשר לראות את העבודות כתגובה קרמית עכשווית למציאות, כפי שאסונות אנושיים מטבעם מעצבים ומשנים מגמות באומנות.[1] תהליכי העבודה של פולר עם החומר משלבים יחסי כוחות שונים: לעיתים הם אלימים ומלווים מהלומות פטיש ולעיתים הם מערבים מגע ישיר, ממוקד ואינטימי.

[1] כמו הקבוצה סודיישה (Sodeisha) שהוקמה ביפן בתחילת המאה ה-20 או האקספרסיוניזם המופשט מקליפורניה באמצע המאה ה-20.

Ruina Montium and Lude, 2021, Stoneware & Porcelain. Photo: Michael Harvey, Sarah Myerscough

את המודל של פסליו הוא יוצר מריבוי שכבות של קרטון ולאחר מכן הוא ממיר אותן לחומר דרך תבניות לחיצה. אנרגיית הפעולות בתהליך העבודה שמשתנה מקיצון לקיצון היא למעשה הבסיס שמניע את פולר ביצירותיו ומייצגת כדבריו "יחסים דו משמעיים בין האדם לסביבה הטבעית", נושא עכשווי בוער. ההתערבות של פולר בעיצוב החומר מקבילה להתערבות של בני האדם בטבע: תהליך של שינוי מתמיד, חלקו נשלט וחלקו בלתי נשלט.

כבן למשפחה של עובדי מתכות וכורי פחם בדרום ויילס מנסה פולר, לדבריו, להטמיע בעבודה סימונים – מודעים ולא מודעים – המבטאים נוף, תעשייה, גיאולוגיה וחוויה אנושית. אירוע מכונן שהשפיע על עבודותיו היה ביקור במכרה פחם. הוא נפעם שם מהמראה הטבעי של בטן האדמה על רקע המראה החלול של החציבה המלאכותית. השפעה נוספת על תהליך היצירה שלו הייתה הספר "Underland" של רוברט מקפרליין (Robert Macfarlane) שבו הוא חוקר את העומקים החבויים של העולם.

Xeric, 2021, Stoneware & Porcelain. Photo: Michael Harvey, Sarah Myerscough

בספר מתוארים מדענים ביורקשייר שיורדים עשרות מטרים אל חשכת האדמה כדי לחקור ולהבין את הכוכבים שבשמיים ולתת משמעות לקיומם. העיסוק של בני האדם במערות ובמכרות מצית את דמיונו של פולר ושולח אותו למחוזות בדיוניים, ואלה מתגלמים בפסלים ומציעים נקודת מבט מרתקת על הקיום.

התערוכה מדלגת שוב ושוב בין המושגים פנים וחוץ, גם פיזית וגם קונספטואלית: יחסי הכוחות בין התוצאה הטבעית לזו המעובדת, מה שגלוי מעל פני האדמה ומה שחבוי תחתיה ועשייה אומנותית בתנאי בידוד וקרבה לטבע. על בסיס אלו גיבש פולר מגוון צורות מופשטות המייצגות את הגוף ביחס לאדמה, למרחב והזמן, או כפי שהיטיבה לתאר את פני שטח של העבודות מרטינה מרגטס (Martina Margetts) בטקסט התערוכה: "משטחים מוצבים בין עור לסלע, כשילוב חי של אדם וטבע". אחד החיבורים המעניינים שמציינת מרגטס הוא החיבור לעבודה "Spiral Jetty" של האומן רוברט סמיתסון (Robert Smithson) משנת 1970  ביוטה, ארצות הברית. לטענתה שני האומנים למעשה יוצרים אנלוגיה בין שכבות החומר של האדמה לשכבות של התודעה האסתטית.

Batholith, 2021, Stoneware & Porcelain. Photo: Michael Harvey, Sarah Myerscough

[2] כפי שמודגמת למשל בכדי ה-Moon Jar הקוריאנים של שושלת Joseon (1910-1392) או הכלים המודרניים של לוסי רי Lucie Rie (1995-1902) או כפי שמדגים אדמונד דה ואל ( Edmund de Waal) בספרו "The White Road" ובתערוכה שלו ""White: a Project משנת 2015.

גופי העבודות עשויים מחומר מגורען וגס, שצבעיו מבוססים על תחמוצת ברזל ומנגן השומרים על צבעוניות טבעית. פלטת הצבעים שנשארת קרובה לאדמה – חום, שחור ולבן – מנכיחה את התלות האנושית המתמשכת בחומרי גלם ממשאבים טבעיים. הצבע הלבן שמאפיין את פנים העבודות משחק אצל פולר תפקיד חשוב – השימוש בו לדבריו עוזר לו להביא אור אל תוך החלל הפנימי של הפסל ובכך להדגיש את נוכחותו בדומה לאופן השימוש בצבע לבן בעבודותיו של הצייר סיי טוומבלי (Cy Twombly) שפולר שואב מהן השראה. פני השטח הסדוקים הם שכבות פורצלן מתבקעות, שימוש שאיננו מקובל בקאנון הקרמי של עבודה עם פורצלן, שלרוב מזוהה עם עיבוד הרמוני חלק ומוגמר.[2] התערוכה הנדמית כנוף גיאולוגי כורכת סיפור מקומי, תרבותי וקהילתי כפי שנתפס בעיניו של פולר, ועבודותיו חוקרות את הרבדים המורכבים של תשתית החברה, מבקרות אותה ומבקשות להבין את המציאות שבה אנו חיים.

"Luke Fuller: Terra – Form", Sarah Myerscough Gallery, London

אוצרת: Sarah Myerscough

נעילה: 29 בינואר 2022

נועה צ'רניחובסקי – חברת מערכת טקסטורה

פואמות

אודות

טקסטורה – כתב עת מקוון של בית בנימיני המרכז לקרמיקה עכשווית, הוקם במטרה לשמש במה לדיון ער, מעניין, משמעותי ועכשווי על אמנות ועל עיצוב קרמי, תוך התייחסות להיסטוריה המקומית והגלובלית של התרבות החומרית. כמו כן מטרתו לעודד כותבים.ות מקומיים.ות לחקור ולהעמיק בתחום הרחב והמגוון של שדה הקרמיקה והתרבות החומרית ולקדם דיון מקצועי מתוך תרבות של שיח מכבד וקשוב.

בטקסטורה תוכלו למצוא מאגר מתעדכן של כתבות, מאמרים, ראיונות, עיונים, השקפות, התרחשויות הכוללות סקירות וביקורות על שדה הקרמיקה בארץ ובעולם מזוויות התבוננות שונות וכן פואמות חומריות.

כתב העת שואף לפנות לקהל מגוון – הן הקהל המקצועי והן הקהל הרחב – המעוניין להרחיב את הדעת ולהיות שותף לשיח דינמי ומסקרן, העוסק גם בנקודות ההשקה של שדה הקרמיקה עם מדיומים ותחומי ידע מקבילים.

 

חברי מערכת

עורכת – שירה סילברסטון – יוצרת, מלמדת, מנהלת תחום ימי עיון ואירועים מיוחדים בבית בנימיני – המרכז לקרמיקה עכשווית; בוגרת תואר ראשון במדעי החיים מאוניברסיטת תל אביב; בוגרת המחלקה לקרמיקה של המכון לאמנויות, המכללה האקדמית תל חי; לימודי תואר שני בעיצוב תעשייתי במסלול "אודות עיצוב" באקדמיה לאמנות ועיצוב, בצלאל, ירושלים

עורכת פואמות – שלומית באומן – יוצרת וחוקרת עיצוב, קרמיקה ותרבות חומרית. מרצה בכירה במחלקה לעיצוב תעשייתי, HIT – מכון טכנולוגי חולון; האוצרת הראשית של גלריה בית בנימיני – המרכז לקרמיקה עכשווית; בוגרת תואר ראשון בעיצוב קרמי וזכוכית של האקדמיה לאמנות ועיצוב, בצלאל, ירושלים; בוגרת תואר שני במסלול לעיצוב תעשייתי, הפקולטה לאדריכלות, טכניון, חיפה; לימודי דוקטורט במסלול לעיצוב תעשייתי, הפקולטה לאדריכלות, טכניון, חיפה.

רכזת מערכת – אליה לוי יונגר – אומנית, מלמדת, בוגרת המחלקה לעיצוב קרמי וזכוכית של האקדמיה לאמנות ועיצוב, בצלאל, ירושלים; בעלת תעודת הוראה לאומנות מהאוניברסיטה העברית.

עורכת לשון – אורה דנקנר

אחיה כנה – אומן, בוגר המחלקה לעיצוב קרמי וזכוכית של האקדמיה לאמנות ועיצוב, בצלאל, ירושלים; חי ויוצר בתל אביב. 

עידן פרידמן – מעצב מוצר, שותף בסטודיו Reddish ואספן של חפצים מקומיים. בוגר המחלקה לעיצוב תעשייתי, HIT – מכון טכנולוגי חולון; חי ויוצר ביפו.

נועה צ'רניחובסקי – אומנית ובעלים של סטודיו קרמיקה בפרישמן, תל אביב. בוגרת המחלקה לעיצוב קרמי וזכוכית של האקדמיה לאומנות ועיצוב, בצלאל ובוגרת תואר שני במחלקה לקרמיקה וזכוכית ב-Royal College of Art שבלונדון.