תצוגות צעצועים במוזיאונים מכילות פרדוקס מובנה הנובע מן הפער בין הסדר, הארגון, המיון וההיגיון המאפיינים תצוגה מוזיאלית, לבין האופי הכאוטי והאקלקטי המאפיין את השימוש בצעצועים ואת ארגונם בפועל, כמו גם היכולת להשתמש בחפצים שונים כצעצועים במסגרת משחק ולהפעילם בדרכים בלתי צפויות ובלתי מתוכננות.
לצד החשיבות הרבה המיוחסת לממצאים ארכיאולוגיים, תצוגות מסוג זה עשויות לתעתע ולעיתים אף להקשות עלינו את היכולת לדמיין את הצעצועים המוצגים בהן מתפקדים בחיי הילדוֹת, הילדים, הגברים והנשים שלהם היו שייכים.
בנוסף לכך, עד לעשורים האחרונים מיעט המחקר הארכיאולוגי להכיר בחפצים הנראים כצעצועים ככאלה. הסיבות לכך שונות ונעות בין חוסר העניין הכללי במחקר הילדוּת, שאפיין את המחקר הארכיאולוגי וההיסטורי בעבר, לבין היותם של צעצועים חפצים ייחודיים, שצורתם לא תמיד מעידה על הפונקציה שלהם ושהשימוש בהם נושק לעיתים קרובות לעולמות נוספים, כגון עולמות הדת והפולחן.
וכך האופן שבו מוצגים צעצועים ומשחקים קדומים במוזיאונים משקף לעיתים גישות מיושנות ואף אנכרוניסטיות בנוגע למחקר הילדוּת. החיבור הקטגורי בין משחקים לצעצועים ובין שני אלה לילדוּת מטעה, שכן משחקים וצעצועים לא היו נחלתם של ילדים וילדות בלבד, וחלקם שימשו למטרות דת ופולחן, לפעמים מבלי לשלול את היותם חפצי משחק במקביל.
אולם למרות הפער בין האופן שבו מוצגים החפצים לבין ייעודם ושימושם בפועל, התמונה הכללית המתקבלת מן העושר הרב של חפצים ודימויים במוזיאונים הארכיאולוגיים ביוון המתארים ילדוּת או מיועדים לילדים מאפשרת הצצה אל עולם הילדוּת בעת העתיקה.
הקרמיקוס, אתונה
Kerameikos Archaeological Museum
אחד הצעצועים הקדומים השמורים ביותר שנמצאו באזור יוון, ולמעשה צעצוע הסוס בעל הגלגלים העתיק ביותר הידוע כיום, נמצא בקבר של ילד באזור העיר אתונה, והוא מתוארך לתקופה שבין השנים 950 ל-900 לפסה"נ. סוס הצעצוע בעל ארבעת הגלגלים צבוע ומעוטר בעיטורים האופייניים לתקופה הגיאומטרית שבה נוצר, ובהם הגוונים של פרוות הסוס והרסן.
סוס הצעצוע הוא אחד המוצגים המפורסמים של המוזיאון הארכיאולוגי במתחם הקרמיקוס באתונה. במוזיאון, השוכן בבית הקברות העתיק של אתונה, מוצגים ממצאים שונים מהאזור ומתקופות שונות.
ממצא נוסף המייחד את המוזיאון בתחום הצעצועים הקדומים הוא אוסף של בובות חרס מפרקיות, הקדומות ביותר המיוחסות לאזור. הבובות, גם הן מהתקופה הגיאומטרית, שונות מאוד מהבובות המפרקיות המאפיינות את האזור בתקופות המאוחרות יותר, הארכאית והקלאסית. הבובות הפעמוניות החלולות הן הפשטה של צורת הגוף האנושי לכדי צורות בסיסיות המתאימות לשפת הקדרות והחומר, מלאכות שאפיינו את האזור בתקופה שבה נוצרו. רגליהן החופשיות התלויות מתוך גופן על חבל המשמש להן כציר, מתנדנדות כשהבובות זזות ומאפשרות להושיבן. מיקומן הנמוך של הרגליים ביחס לגוף מפריך את הטענה כי הבובות האלה שימשו ככלי נגינה.
הבובות המופשטות מהתקופה הגיאומטרית שונות שוני רב מהבובות המאוחרות יותר ומשמשות תזכורת לאפשרויות הרבות לתיאור הגוף האנושי לצורך ייצוגו בדימוי מיניאטורי, כחלק מן התפיסה המשתנה של הגוף בין תקופות ותרבויות שונות הבאה לידי ביטוי בין השאר באופן ייצוגו באמנות.
מלבד הבובות והצעצועים בעלי הגלגלים, אפשר למצוא בקרמיקוס גם חפצים נוספים המתייחסים לילדוּת הקדומה או מציגים אותה, כמו למשל עיטורים על כדים המתארים ילדים משחקים עם בעלי חיים ועם צעצועים מאולתרים.
המוזיאון הארכיאולוגי בקרמיקוס אינו מקדיש אזור מסוים לילדוּת, והמוצגים בו מסודרים על פי התקופות שבהן נוצרו. מבחינה מסוימת תצוגה מסוג זה עדיפה מפני שהצעצועים מוצגים בהקשר לחפצים בני זמנם ולא באמצעות חלוקה קטגורית המבוססת על קשרים וחיבורים המקובלים בתרבות המערבית כיום. חיבורים אלו, כאמור, לא תמיד נאמנים לאופן שבו שימשו ומשמשים צעצועים בתרבויות שונות.
האגורה הרומית, אתונה
Roman Agora
סוס צעצוע נוסף בעל גלגלים, המוצג במרחק לא רב מהקרמיקוס, אך מתקופה מאוחרת בהרבה מבחינה היסטורית, הוא סוס צעצוע הגרירה המוצג באגורה הרומית באתונה.
הסוס מלא הפרטים, המעוטר בתבליט של שערות זנבו ורעמתו ושל הרסן והקולר, הוא אחד מבין ממצאים רבים, חלקם צעצועים, שנמצאו באגורה הרומית ומתארים את החיים השוקקים שם במאות הראשונות לספירה.
בשונה מן הסוס בקרמיקוס, הסוס הרומי נעשה בלחיצה לתבנית והיה חלק מסדרה משוכפלת של צעצועים זהים לו, דבר המעיד על היותם של צעצועים מסוג זה נפוצים. טכניקת הלחיצה לתבנית באה לידי ביטוי בעיצובו המפורט והמדויק ובסימטריה וקו החלוקה האופייניים לחפצים המיוצרים משני חצאי קליפות המחוברים זה לזה.
בדומה לתצוגות רבות במוזיאונים ארכיאולוגיים, סוס הצעצוע באגורה מוצג כחלק מקטגוריה רחבה יותר שכותרתה "משחקים וצעצועים" ולצידו אביזרים נוספים מהעולם הזה, אם כי בתרבות שבה נוצרו לא בטוח כי הם השתייכו לאותה קטגוריה. חלקם לא יועדו לילדות ולילדים, כמו למשל קוביות משחק מאבן מהמאה החמישית ועצמות ששימשו למשחק המזכיר חמש אבנים (knucklebones).
המוזיאון הארכיאולוגי בקורינתוס
Archaeological Museum of Ancient Corinth
עצמות המשחק הן ממצא די נפוץ מהעולם העתיק, ואפשר למצוא אותן בתצוגות רבות העוסקות בצעצועים ומשחקים. שק עור מלא בעצמות מִשחק מוצג במוזיאון הארכיאולוגי בקורינתוס כחלק מתצוגה המרכזת צעצועים, משחקים ודימויי ילדוּת כגון פסלים ועיטורים על כדי קרמיקה המתארים סצנות מחייהם של ילדים בעולם העתיק.
בין הצעצועים השונים מוצגים סביבונים, חיות מיניאטוריות ורעשנים, כמו גם שתי בובות מפרקיות, קורינתיות, שהיו אופייניות לאזור בין המאה ה-9 למאה ה-4 לפסה"נ.
בשונה מהבובות המופשטות מהמאה ה-10 לפסה"נ המוצגות בקרמיקוס, בובות אלו מאופיינות במראה מפורט וריאליסטי יותר הכולל תווי פנים ותסרוקות ולעיתים אף פריטי לבוש המפוסלים בגוף הבובה, באופן שעשוי להזכיר בובות אופנה כיום. בובות מסוג זה נעשו לעיתים בייצור סדרתי בלחיצה לתבנית, ובתצוגה בקורינתוס אפשר לראות תבנית כזו לצד טורסו הבובה שנוצר בה.
המוזיאון הארכיאולוגי מיקנה, פלופונז
Archaeological Museum of Ancient Mycenae, Peloponnese
תצוגה מרשימה של בובות דומות מהמאות ה-6 וה-5 לפסה"נ מוצגת במוזיאון הארכיאולוגי במיקנה. בובות מסוג זה, העשויות טרה קוטה ובנויות מטורסו שאליו מחוברים בעזרת צירים או חוטים גפיים נעים, שימשו גם למשחק כמו בובות בימינו וגם לפולחן, שבאופן מעניין קשור גם הוא לרוב לילדוּת, להתבגרות או לנישואים. במוזיאון במיקנה הבובות אינן מוצגות כבובות משחק והן מתוארות כצלמיות אנתרופואידיות.
רמת המורכבות המכאנית של בובות הטרה קוטה המפרקיות מהתקופה הארכאית והקלאסית נעה בין בובות מקובעות המסוגלות להזיז איבר אחד לבובות משוכללות המזיזות את ארבע הגפיים. בין הבובות המוצגות במיקנה אפשר למצוא גם בובות בעלות תנועה במפרק הברך המתאפשרת באמצעות פיצול החומר והשחלת ציר.
המוזיאון לאמנות קיקלדית, אתונה
Museum of Cycladic Art, Athens
בובות טרה קוטה מפרקיות היו כאמור נפוצות מאוד בתקופות הארכאית והקלאסית. הודות לחומר הזול, ליכולת לשכפל אותן, לעמידותו של החרס ולאי היכולת למחזרו, בובות טרה קוטה הן ממצא ארכיאולוגי נפוץ, ורבות מהן מוצגות במוזיאונים ארכיאולוגיים העוסקים בעולם היווני והרומי. בובה דומה מוצגת במוזיאון לאמנות קיקלדית באתונה, כחלק מהתצוגה המוקדשת לצעצועים ולחפצי ילדות בעולם העתיק.
גם במוזיאון זה התצוגה העוסקת בילדוּת היא בליל של חפצים מסוגים שונים ומתקופות שונות המהדהדים את רעיון הילדוּת, הצעצועים והמשחקים בצורות שונות ולא תמיד עקביות.
בוויטרינה הקטנה מוצגים בין השאר צעצועי חרס חלולים דמויי חיות שונות כגון ציפור, חזיר וצב. חלק מהצעצועים החלולים האלה נשרפו עם אבנים או חרוזי חרס בתוכם, ובכך תפקדו גם כרעשן, צעצוע נפוץ וקדום לגיל הינקות שקיים כמעט בכל תרבות.
מוזיאון הצעצועים בנאקי, אתונה
Benaki Toy Museum, Athens
רעשנים נוספים דמויי חיות מוצגים גם במוזיאון הצעצועים בנאקי באתונה, בחלל המוקדש לצעצועים קדומים, ובהם בולט רעשן בדמות ציפור ובעיצוב מופשט מאוד שנוצר בין המאות ה-1 ל-3 לספירה. חור קטן בבסיסו של הרעשן הופך אותו לפריט מעניין, שכן החור שימש ככל הנראה לקשירת הרעשן לידיו של התינוק או הפעוט המשחק בו כדי שלא ייפול ויתנפץ.
גם במוזיאון בנאקי יש לבובות נוכחות מכובדת בתצוגה, ולצד בובות הטרה קוטה המפרקיות המאפיינות את התקופה הקלאסית מוצגות גם בובות מעט קדומות יותר שמקובעות בישיבה לכיסא חרס ושרק ידיהן בעלות צירים ויכולות לנוע.
מלבד בובות הטרה קוטה מוצגות בבנאקי בובות רבות מחומרים שונים שנעשו בעת העתיקה כמו לדוגמה תצוגה מרשימה של בובות מהמאות ה-2 וה-3 לספירה העשויות עצם – חומר זמין ונפוץ ליצירת צעצועים בעולם הקדום. עיצובן של בובות מוארכות אלו, האופייניות לאימפריה הרומית, מבוססות על תכונותיה המורפולוגיות והמכאניות של העצם. צורת העצם וקימוריה הטבעיים משתלבים לעיתים בקימורי גופה של הבובה באופן המעניק להן את אופיין המסוגנן.
המוזיאון הארכיאולוגי באולימפיה, פלופונס
Archaeological Museum of Olympia, Peloponnese
בובות מעניינות אחרות מאותה תקופה מוצגות במוזיאון הארכיאולוגי באולימפיה. בובות חרס אלו מהמאות ה-1 עד המאה ה-3 לספירה ייחודיות בראש ובראשונה בכך שאינן מעוצבות בדמות נשים – הדמות האופיינית לבובות החרס ביוון ורומא הקדומות – אלא בדמות חיילים רומיים.
הבובות, ששימשו כמשחק לילדים, היו בעלות טורסו חלול דמוי פעמון עם פתח בתחתית שבתוכו מתוח חבל ועליו תלויות הרגליים. העיטורים על הדמויות המדמים את עיטורי השריון כמו גם את תווי הפנים נעשו ככל הנראה בלחיצה לתבנית חרס. מלבד הדימוי הייחודי, גם המבנה המכאני של הבובות הרומיות שונה מאוד מזה של הבובות המפרקיות שנעשו בתקופתן ובמאות שקדמו להן ומזכיר דווקא את הבובות הקדומות ביותר, בעלות הגוף הפעמוני מהמאה ה-10 לפסה"נ שנמצאו באתונה.
ההבדלים בין הגישות המכאניות והעיצוביות באופן חלוקת הגוף האנושי בבובות מתקופות שונות, מזכירים את העובדה כי צעצוע פיגורטיבי עשוי להיות במערכת יחסים ייחודית עם המציאות שאותה הוא מייצג. הצעצוע הוא דגם המייצג את המציאות בתקופתו, אך גם את האופן שבו היא נתפסה ויוצגה.
הנוכחות הרבה של צעצועים ומשחקים במוזיאוני ארכיאולוגיה ביוון מלמדת על עצם קיומם של החפצים האלה בימי קדם, אך גם על העניין הרב שהחפצים האלה מעוררים כיום, כזה המצדיק את הצגתם. רבות מהתצוגות במוזיאונים מסוג זה יוצרות חיבור בין ילדוּת לבין משחקים וצעצועים המשקף את החיבור הקיים בתרבות המערבית כיום ולא בהכרח כפי שהתקיים בתקופה שבה החפצים האלה נוצרו והיו בשימוש. החיבור בין בובה, סוס מכאני, קוביית משחק ורעשן יוצר קטגוריה רחבה מאוד המזכירה לעיתים את הטווח הרחב מאוד של מוצרים בחנויות הצעצועים בימינו. קוביות וכלי משחק רבים המופיעים בתצוגות האלה שימשו לרוב אנשים מבוגרים יותר, ולבובות, המופיעות בתצוגות מסוימות כחפצי פולחן ובתצוגות אחרות כצעצועים, היה ככל הנראה תפקיד מורכב יותר, ללא ההפרדה הדיכוטומית הנהוגה כיום בין התחומים האלה.
אל מול הבלבול הסמנטי והקשר המאולץ לעיתים בין המוצגים, העושר הרב ומגוון החומרים, הטכניקות והסוגים של הצעצועים המופיעים במוזיאונים הארכיאולוגיים ביוון שופכים אור על אספקטים מסוימים של הילדוּת ושל עולם המשחק והצעצוע בעולם הקדום שבו נוצרו.
המאמר מבוסס על טקסט שפורסם לראשונה באתר About Toys
הדימויים באדיבות שלומי איגר
שלומי איגר – מעצב צעצועים וחוקר תרבות ילדים, בוגר המחלקה לעיצוב תעשייתי בבצלאל ובעל תואר שני במחקר תרבות הילד והנוער מאוניברסיטת תל אביב. בעל סטודיו לעיצוב, פיתוח וייעוץ בתחום הצעצועים. עניינו בתרבות החומרית של הילדוּת מתמקד בדרכים שבהן צעצועים משקפים תרבות וחברה וכן באופן שבו צעצועים משפיעים על ילדים.ות ועל העולם. מרצה בתואר השני במחלקה לעיצוב תעשייתי בבצלאל בירושלים ובתוכנית הבין-לאומית להמצאת צעצועים (T.I.P) במכללת שנקר ברמת גן ובאוניברסיטת קינגסטון בלונדון.
לקריאה נוספת:
Harlow, Mary, "Toys, Dolls, and the Material Culture of Childhood". The Oxford Handbook of Childhood and Education in the Classical World, edited by Judith Evans Grubbs and Tim Parkin, 322-340, Oxford University Press, 2013
Pratt, Louise, "Play, Pathos, and Precocity: The Three P’s of Greek Literary Childhood". In The Oxford Handbook of Childhood and Education in the Classical World Judith, edited by Evans Grubbs and Tim Parkin, 227–246, Oxford University Press , 2013
Sommer, Maria and Sommer, Dion, "Archaeology and Developmental Psychology: A Brief Survey of Ancient Athenian Toys". American Journal of Play, 9 (2017): 341-355
