עמוד הבית

עיונים

השקפות

השקפות

התרחשויות

פואמות

מברגים

Placeholderמברג שטוח (Slotted Screwdriver) נקרא פשוט מברג, טרם פיתוחם של ראשי ברגים מורכבים אחרים.ברגים עם ראש בעל חריץ יחיד הקדימו משמעותית את הברגים בעלי ראש הצלב, כמו גם את ראש ה"פִילִיפְּס" שפותח בשנות השלושים של המאה הקודמת.אחד החסרונות הבולטים בשימוש במברגים שטוחים הוא החלקת המברג החוצה כשהוא לא מונח היטב בתוך החריץ שבראש הבורג, דבר שעלול לעיתים קרובות לשרוט ציפוי של רהיט מוגמר, היות והברגים מוחדרים אליו בשלבי ההרכבה הסופיים.המברג מחוסם כדי לשפר את קשיחותו ואת עמידותו בפני שחיקה. נהוג לחסם רק את קצה המברג כדי לשמור על גמישותו של הקנה ועל עמידותו במאמצי הפיתול. במברג חדש אפשר לראות לפעמים את אזור החיסום מושחר וללמוד מכך על מיקום החיסום ועומקו.העץ כאן הוא עץ אַשּׁוּר (בּוּק), סוג עץ זול וזמין יחסית מבין העצים הקשים. העץ חזק אך נוטה להתבקע בהשפעת לחות, ועל פי רוב מצפים אותו בשכבת איטום והגנה, למשל לכה.סוג ידית זה נקרא "Perfect Handle", והוא פותח בארצות הברית בסוף המאה ה-19 ואף נרשם כפטנט. הידית והקנה עשויים מקשה אחת, ולידית מקובעים לוחות עץ דקים במסמרות לשיפור האחיזה. ידית זו נוחה מאוד לאחיזה ולהידוק, אך היא לא מסתובבת היטב בתוך כף היד יחד עם תנועת סיבוב הבורג.חירוץ הידית משיג שתי מטרות – שיפור האחיזה ומניעת גלגול המברג בזמן שהוא מונח על שולחן עבודה שאינו מאוזן.הקנה חודר לידית רק באופן חלקי. יש מברגים שבהם הוא עובר לכל אורך הידית ומאפשר דפיקה על קצה המברג האחורי. מברג כזה נקרא "מברג דפיקה" והוא משמש כאזמל גס בעת הצורך. סגסוגות פלדה שונות משמשות לייצור מברגים וכלי עבודה שונים, מחוזקות ביסודות כגון כרום, ונדיום, וכיו"ב בעיקר לשיפור חוזקם וקשיותם. חלק מהברגים מחוסמים בעצמם והמפגש עם המברג שוחק את קצהו. במברגות עדכניות קצות המברגים - ה"בִּיטִים" סובלים מכך עוד הרבה יותר מכיוון שהם עומדים בעומסים ומהירויות גבוהות.לרוב קצה המברג יהיה קשה יותר מקצה הבורג, כך שבעומס יתר יתעוות ראש הבורג ולא ראש המברג.הטבעת המתכתית מונעת מהעץ להתבקע מלחץ הכלי הנעוץ בכוח לתוך הידית ומעומסי העבודה המופעלים עליו. שיטה דומה מקובלת גם בידיות של מפסלות, פצירות וכו'.

איתי פוטש – מעצב תעשייתי, מרצה במחלקה לעיצוב תעשייתי ב- HIT– המכון הטכנולוגי חולון ובמחלקה להנדסת מכונות SCE, המכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון.

אודות

טקסטורה – כתב עת מקוון של בית בנימיני המרכז לקרמיקה עכשווית, הוקם במטרה לשמש במה לדיון ער, מעניין, משמעותי ועכשווי על אמנות ועל עיצוב קרמי, תוך התייחסות להיסטוריה המקומית והגלובלית של התרבות החומרית. כמו כן מטרתו לעודד כותבים.ות מקומיים.ות לחקור ולהעמיק בתחום הרחב והמגוון של שדה הקרמיקה והתרבות החומרית ולקדם דיון מקצועי מתוך תרבות של שיח מכבד וקשוב.

בטקסטורה תוכלו למצוא מאגר מתעדכן של כתבות, מאמרים, ראיונות, עיונים, השקפות, התרחשויות הכוללות סקירות וביקורות על שדה הקרמיקה בארץ ובעולם מזוויות התבוננות שונות וכן פואמות חומריות.

כתב העת שואף לפנות לקהל מגוון – הן הקהל המקצועי והן הקהל הרחב – המעוניין להרחיב את הדעת ולהיות שותף לשיח דינמי ומסקרן, העוסק גם בנקודות ההשקה של שדה הקרמיקה עם מדיומים ותחומי ידע מקבילים.

 

חברי מערכת

עורכת – שירה סילברסטון – יוצרת, מלמדת, מנהלת תחום ימי עיון ואירועים מיוחדים בבית בנימיני – המרכז לקרמיקה עכשווית; בוגרת תואר ראשון במדעי החיים מאוניברסיטת תל אביב; בוגרת המחלקה לקרמיקה של המכון לאמנויות, המכללה האקדמית תל חי; לימודי תואר שני בעיצוב תעשייתי במסלול "אודות עיצוב" באקדמיה לאמנות ועיצוב, בצלאל, ירושלים

עורכת פואמות – שלומית באומן – יוצרת וחוקרת עיצוב, קרמיקה ותרבות חומרית. מרצה בכירה במחלקה לעיצוב תעשייתי, HIT – מכון טכנולוגי חולון; האוצרת הראשית של גלריה בית בנימיני – המרכז לקרמיקה עכשווית; בוגרת תואר ראשון בעיצוב קרמי וזכוכית של האקדמיה לאמנות ועיצוב, בצלאל, ירושלים; בוגרת תואר שני במסלול לעיצוב תעשייתי, הפקולטה לאדריכלות, טכניון, חיפה; לימודי דוקטורט במסלול לעיצוב תעשייתי, הפקולטה לאדריכלות, טכניון, חיפה.

רכזת מערכת – אליה לוי יונגר – אומנית, מלמדת, בוגרת המחלקה לעיצוב קרמי וזכוכית של האקדמיה לאמנות ועיצוב, בצלאל, ירושלים; בעלת תעודת הוראה לאומנות מהאוניברסיטה העברית.

עורכת לשון – אורה דנקנר

אחיה כנה – אומן, בוגר המחלקה לעיצוב קרמי וזכוכית של האקדמיה לאמנות ועיצוב, בצלאל, ירושלים; חי ויוצר בתל אביב. 

עידן פרידמן – מעצב מוצר, שותף בסטודיו Reddish ואספן של חפצים מקומיים. בוגר המחלקה לעיצוב תעשייתי, HIT – מכון טכנולוגי חולון; חי ויוצר ביפו.

רחלי רוטמן גרג'י – יוצרת, מלמדת ומנהלת הקוביה בירושלים; בוגרת המחלקה לעיצוב קרמי וזכוכית של האקדמיה לאמנות ועיצוב, בצלאל, ירושלים.