מברג שטוח (Slotted Screwdriver) נקרא פשוט מברג, טרם פיתוחם של ראשי ברגים מורכבים אחרים.ברגים עם ראש בעל חריץ יחיד הקדימו משמעותית את הברגים בעלי ראש הצלב, כמו גם את ראש ה"פִילִיפְּס" שפותח בשנות השלושים של המאה הקודמת.אחד החסרונות הבולטים בשימוש במברגים שטוחים הוא החלקת המברג החוצה כשהוא לא מונח היטב בתוך החריץ שבראש הבורג, דבר שעלול לעיתים קרובות לשרוט ציפוי של רהיט מוגמר, היות והברגים מוחדרים אליו בשלבי ההרכבה הסופיים.המברג מחוסם כדי לשפר את קשיחותו ואת עמידותו בפני שחיקה. נהוג לחסם רק את קצה המברג כדי לשמור על גמישותו של הקנה ועל עמידותו במאמצי הפיתול. במברג חדש אפשר לראות לפעמים את אזור החיסום מושחר וללמוד מכך על מיקום החיסום ועומקו.העץ כאן הוא עץ אַשּׁוּר (בּוּק), סוג עץ זול וזמין יחסית מבין העצים הקשים. העץ חזק אך נוטה להתבקע בהשפעת לחות, ועל פי רוב מצפים אותו בשכבת איטום והגנה, למשל לכה.סוג ידית זה נקרא "Perfect Handle", והוא פותח בארצות הברית בסוף המאה ה-19 ואף נרשם כפטנט. הידית והקנה עשויים מקשה אחת, ולידית מקובעים לוחות עץ דקים במסמרות לשיפור האחיזה. ידית זו נוחה מאוד לאחיזה ולהידוק, אך היא לא מסתובבת היטב בתוך כף היד יחד עם תנועת סיבוב הבורג.חירוץ הידית משיג שתי מטרות – שיפור האחיזה ומניעת גלגול המברג בזמן שהוא מונח על שולחן עבודה שאינו מאוזן.הקנה חודר לידית רק באופן חלקי. יש מברגים שבהם הוא עובר לכל אורך הידית ומאפשר דפיקה על קצה המברג האחורי. מברג כזה נקרא "מברג דפיקה" והוא משמש כאזמל גס בעת הצורך. סגסוגות פלדה שונות משמשות לייצור מברגים וכלי עבודה שונים, מחוזקות ביסודות כגון כרום, ונדיום, וכיו"ב בעיקר לשיפור חוזקם וקשיותם. חלק מהברגים מחוסמים בעצמם והמפגש עם המברג שוחק את קצהו. במברגות עדכניות קצות המברגים - ה"בִּיטִים" סובלים מכך עוד הרבה יותר מכיוון שהם עומדים בעומסים ומהירויות גבוהות.לרוב קצה המברג יהיה קשה יותר מקצה הבורג, כך שבעומס יתר יתעוות ראש הבורג ולא ראש המברג.הטבעת המתכתית מונעת מהעץ להתבקע מלחץ הכלי הנעוץ בכוח לתוך הידית ומעומסי העבודה המופעלים עליו. שיטה דומה מקובלת גם בידיות של מפסלות, פצירות וכו'.איתי פוטש – מעצב תעשייתי, מרצה במחלקה לעיצוב תעשייתי ב- HIT– המכון הטכנולוגי חולון ובמחלקה להנדסת מכונות SCE, המכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון.
