עמוד הבית

עיונים

עיונים

השקפות

השקפות

התרחשויות

פואמות

אפוד קרמי

Placeholderבהנדסת חומרים חומר קרמי מוגדר כמוצק שאינו אורגני ואינו מתכתי. הוא בעל פריכות, קשיחות גבוהה, עמידות לחום ובידוד חשמלי. חומר קרמי יכול להיות גבישי, בעל מבנה אטומי חזרתי כמו חימר או בעל מבנה אמורפי ללא מבנה אטומי חזרתי כמו זכוכית. היום בעזרת המדע חומר קרמי יכול להיות בעל תכונות משופרות ואפילו להוליך חשמל.שריון הגוף הראשון הורכב מעור עבה מחוזק במתכת, ולאורך ההיסטוריה אפשר למצוא שימוש במתכות שונות לצורך הגנה על הגוף. בימינו עושים שימוש בחומרים מרוכבים (למשל שילוב של חומרים פולימרים וחומרים קרמיים), והאפוד הקרמי הנפוץ מורכב מאלומינה, מינרל המצוי בטבע. עם התפתחות מדע החומרים פותחו חומרים מתאימים בהרבה לצורכי מיגון כגון סיליקון קרביד ובורון קרביד, אך תהליך הייצור שלהם מורכב יותר.חומרים מרוכבים עשויים מכמה חומרים שונים בעלי תכונות ייעודיות, היוצרים חומר חדש שתכונותיו עדיפות על כל חומר בנפרד.האפוד הקרמי שבצילום עטוף בשכבת גומי שחורה המגינה על הגוף מפני שברי האפוד אחרי פגיעה מירי. הסיבה לשימוש בחומר קרמי היא משקלו הקל (יחסית) ויכולתו לעמוד באנרגיה גבוהה למשך זמן פגיעה קצר. בנוסף לכך החומר הקרמי עמיד יותר למאמץ לחיצה כגון פגיעה בליסטית לעומת מתכת שיש לה תכונות אלסטיות המתאימות למאמץ מתיחה.שילוב של קרמיקה וחומר פלסטי מאפשר קשיחות גבוהה של קרמיקה כשכבה ראשונית, כיוון ששכבת החומר פלסטי האלסטי יותר סופגת את האנרגיה ומפזרת אותו לאזור גדול יותר של האפוד ובכך מונעת המשך מעבר אנרגיה נקודתית לגוף.את חומר האלומינה מעבדים על ידי סינטור של אבקת אלומינה (1600°c) – חימום לטמפרטורה גבוהה ועיבוד לצורה הנדרשת.ייצור של קרמיקה מתקדמת כגון סיליקון קרביד ובורון קרביד, חומרים שאינם מצויים בטבע, דורש תהליכי עבודה מתוחכמים יותר מעיבוד של אלומינה (מינרל טבעי), כמו לדוגמה ערבוב אבקה של החומרים בטמפרטורה גבוהה תוך שימוש באלקטרודות.מתכת וחומר קרמי קשיח מתאימים לפגיעות בליסטיות. יש חומרים נוספים ומפתיעים שיכולים לשמש מועמדים מתאימים כגון סיבי קוולר, פוליאתילן דחוס (המוכר בשמו העממי ניילון) וסיבי פחמן (חומר המצוי בעפרונות). חומרים אלה מתאימים יותר לאפודים המיועדים לפגיעות בליסטיות של אקדח ולדקירות סכין.עולם החומרים המרוכבים, שהחומרים הקרמיים הם חלק גדול ממנו, מציע שלל שימושים שונים בשיטות ייצור מגוונות בתחומים כמו רפואה, הנדסה אזרחית, אלקטרוניקה וכמובן גם אמנות. כבר ב-26.10.2004 פורסמה ב-"NRG" מעריב כתבה שכותרתה: "צה"ל ממשיך להפקיר את לוחמיו". כותרת המשנה של הכתבה הייתה: "מפקד זרוע היבשה לא הופיע לדיון בכנסת בנושא המחסור באפודים קרמיים ללוחמים, והדיון הופסק".אפודים קרמיים מיוצרים בישראל במפעל פלסן שבקיבוץ סאסא.לאורך ההיסטוריה, בעיקר בשימוש בשריון ממתכת, נעשה שימוש בגיאומטריות מתוחכמות: צורות כמו לוחות או קשקשים אפשרו תנועה, גמישות והתאמה לצורת הגוף. חיבור של חלקים שונים יחד אפשר גם ספיגה אופטימלית של מהלומות ופגיעות שונות. הקבלה מודרנית לכך היא שימוש במטריצה שעליה מודבקים לוחות קרמיים קטנים ליצירת מבנה עמיד בפני פגיעה בליסטית בכמה אזורים בגוף בשונה מאפוד קרמי קלאסי שמורכב מיחידה אחת גדולה ועלול להתרסק מפגיעה בודדת.האפוד שבצילום עשוי חומר קרמי מרוכב (מבוסס על אלומינה) וטקסטיל בליסטי. בניסויי ירי משתמשים בצבע כדי להבליט את הסדקים. על פי שברי האפוד שמתגלים בניסוי אפשר לנתח את עמידותו או שבירותו וכך לשפר את התערובת של החומר שממנו הוא עשוי.

אפודים קרמיים אחרי ניסויי ירי, פלסן, קיבוץ סאסא, באדיבות מוזיאון ארץ ישראל, תל אביב

דן יונגר – מהנדס חומרים, בוגר המחלקה להנדסת חומרים באוניברסיטת בן-גוריון

אליה לוי יונגר – חברת מערכת טקסטורה

שלומית באומן– חברת מערכת טקסטורה

אודות

טקסטורה – כתב עת מקוון של בית בנימיני המרכז לקרמיקה עכשווית, הוקם במטרה לשמש במה לדיון ער, מעניין, משמעותי ועכשווי על אמנות ועל עיצוב קרמי, תוך התייחסות להיסטוריה המקומית והגלובלית של התרבות החומרית. כמו כן מטרתו לעודד כותבים.ות מקומיים.ות לחקור ולהעמיק בתחום הרחב והמגוון של שדה הקרמיקה והתרבות החומרית ולקדם דיון מקצועי מתוך תרבות של שיח מכבד וקשוב.

בטקסטורה תוכלו למצוא מאגר מתעדכן של כתבות, מאמרים, ראיונות, עיונים, השקפות, התרחשויות הכוללות סקירות וביקורות על שדה הקרמיקה בארץ ובעולם מזוויות התבוננות שונות וכן פואמות חומריות.

כתב העת שואף לפנות לקהל מגוון – הן הקהל המקצועי והן הקהל הרחב – המעוניין להרחיב את הדעת ולהיות שותף לשיח דינמי ומסקרן, העוסק גם בנקודות ההשקה של שדה הקרמיקה עם מדיומים ותחומי ידע מקבילים.

 

חברי מערכת

עורכת – שירה סילברסטון – יוצרת, מלמדת, מנהלת תחום ימי עיון ואירועים מיוחדים בבית בנימיני – המרכז לקרמיקה עכשווית; בוגרת תואר ראשון במדעי החיים מאוניברסיטת תל אביב; בוגרת המחלקה לקרמיקה של המכון לאמנויות, המכללה האקדמית תל חי; לימודי תואר שני בעיצוב תעשייתי במסלול "אודות עיצוב" באקדמיה לאמנות ועיצוב, בצלאל, ירושלים

עורכת פואמות – שלומית באומן – יוצרת וחוקרת עיצוב, קרמיקה ותרבות חומרית. מרצה בכירה במחלקה לעיצוב תעשייתי, HIT – מכון טכנולוגי חולון; האוצרת הראשית של גלריה בית בנימיני – המרכז לקרמיקה עכשווית; בוגרת תואר ראשון בעיצוב קרמי וזכוכית של האקדמיה לאמנות ועיצוב, בצלאל, ירושלים; בוגרת תואר שני במסלול לעיצוב תעשייתי, הפקולטה לאדריכלות, טכניון, חיפה; לימודי דוקטורט במסלול לעיצוב תעשייתי, הפקולטה לאדריכלות, טכניון, חיפה.

רכזת מערכת – אליה לוי יונגר – אומנית, מלמדת, בוגרת המחלקה לעיצוב קרמי וזכוכית של האקדמיה לאמנות ועיצוב, בצלאל, ירושלים; בעלת תעודת הוראה לאומנות מהאוניברסיטה העברית.

עורכת לשון – אורה דנקנר

אחיה כנה – אומן, בוגר המחלקה לעיצוב קרמי וזכוכית של האקדמיה לאמנות ועיצוב, בצלאל, ירושלים; חי ויוצר בתל אביב. 

עידן פרידמן – מעצב מוצר, שותף בסטודיו Reddish ואספן של חפצים מקומיים. בוגר המחלקה לעיצוב תעשייתי, HIT – מכון טכנולוגי חולון; חי ויוצר ביפו.

נועה צ'רניחובסקי – אומנית ובעלים של סטודיו קרמיקה בפרישמן, תל אביב. בוגרת המחלקה לעיצוב קרמי וזכוכית של האקדמיה לאומנות ועיצוב, בצלאל ובוגרת תואר שני במחלקה לקרמיקה וזכוכית ב-Royal College of Art שבלונדון.

אביה חיימי – מעצבת, אמנית, שותפה בסטודיו Cotta לקרמיקה, עיצוב ואוכל. בוגרת המחלקה לעיצוב תעשייתי, בצלאל, חיה ויוצרת בתל אביב.