עמוד הבית

עיונים

עיונים

השקפות

איך מעצבים כתיבה על עיצוב?

עדי קרליץ, שערכה את המגזין הסטודנטיאלי "כולעיצוב", משתפת במחשבותיה על המאפיינים הייחודיים של הכתיבה בתחום העיצוב ועל האופן שבו מלמדים סטודנטים לחשוב בצורה ביקורתית ולהביע את עצמם בכתב

דף הבית של המגזין "כולעיצוב"

בשנים 2021-2018 שימשתי בתפקיד העורכת הראשית של "כולעיצוב", מגזין הפקולטה לעיצוב בHIT- המכון הטכנולוגי חולון. היוזמה להקמת המגזין נבעה מצורך כפול – לתת במה למתרחש בפקולטה ולהוות פלטפורמה לדיון על עיצוב עכשווי – והוא גלגול של ניוזלטר של המחלקה לעיצוב תעשייתי שהקים פרופ' דודי ראבד, היום דקאן הפקולטה לעיצוב. המגזין הפך לקורס פקולטטי בהובלת ד"ר רביד רובנר, שהייתה העורכת הראשית של "כולעיצוב" בשנים 2018-2015, וכיום תמר לב-און היא העורכת הראשית. חברי המערכת הם סטודנטים משלוש המחלקות של הפקולטה לעיצוב – עיצוב תעשייתי, עיצוב פנים ועיצוב תקשורת חזותית – והמגזין מעניק במה לעולם העיצוב, האמנות והתרבות בפקולטה לעיצוב ומחוצה לה מבעד לעיניהם.

מחשבות וסוגיות רבות עלו סביב עריכת כתב עת לעיצוב המבוסס על כתיבה של סטודנטים בראשית דרכם בנושאים השונים המעסיקים את שדה העיצוב. במאמר זה אני "פותחת מכסה מנוע" וחושפת את המחשבות שליוו אותי לאחר סיום תפקידי כעורכת המגזין.

מה ייחודי לכתיבה על עיצוב?

כתיבה המבוססת על תכנים ויזואליים מזמנת אתגרים אחרים מאלה שעולים בכתיבה מגזינית סטנדרטית, שבדרך כלל מבוסס על רעיון או על נרטיב. השפה החזותית מקודדת דימויים, איקונות וסמלים ולכן עלינו לדמיין את המושא הוויזואלי לפני שאנחנו יורדים לעומקו של עניין. המילה "דימוי" אינה דימוי כשלעצמו, אלא הזמנה ליצור שיח על אודות שפה ויזואלית.

[1] לדוגמה מתודולוגיית Design thinking, המבוססת על חשיבה יצירתית מוכוונת פתרון.

שפת העיצוב החזותי היא ישירה וקומוניקטיבית, אך דורשת מהמשתמש ידע מוקדם או היכרות מוקדמת עם הקודים של אותה שפה. כתיבה על עיצוב מתייחסת לתוצרים שאמורים לתקשר באופן פונקציונלי עם קהל של משתמשים-צרכנים, והתוצר העיצובי נשען על מתודולוגיות סדורות[1] המיועדות להכשיר ולתרגם את הקוד העיצובי לשירותם של המשתמשים ולעמוד במבחן של מקום, זמן ותרבות.

העיצוב נמצא סביבנו בכל מקום במרחב הציבורי והפרטי ולא רק במתחמים מוגדרים כמו מוזיאון או גלריה. הוא פוגש אותנו בחיי היום-יום בצמתים משמעותיים, בין אם בפורמט של ממשק דיגיטלי ובין אם בסביבה אנלוגית, ולכן כתיבה על עיצוב לעולם אינה מנותקת מהקשרים חברתיים, פוליטיים, כלכליים.

עבודת העיצוב היא לא רק אמירה אישית של המעצב, אף שאישיותו כמובן תורמת נדבך חשוב להבנת תוצר העיצוב. בתהליך העבודה הופכת היצירה הפרטית שלו למוצר עיצובי שעונה על צורך מסוים והופך לנחלת הכלל.

איך מגבשים נושא מעניין לכתבה?

עדי קרליץ, "פוסטר טיפוגרפי בעברית בשחור לבן על כתיבה על עיצוב בסגנון שוויצרי", 2023, נעשה באמצעות תוכנת מידג'רני

המטרה של המגזין היא להביא נקודת מבט מעניינת, ייחודית ומעוררת שאלות על תחום העיצוב. הסטודנטים והסטודנטיות, כסוכני העתיד של עולם העיצוב, מגבשים את זהותם כמעצבים, והכתיבה במגזין מאפשרת להם לנסח את תחומי העניין שלהם ולהעלות שאלות על זהות עיצובית, על תהליכי עיצוב שונים, על מתודולוגיות עבודה ועל השראות.

ב"כולעיצוב" הסטודנטים והסטודנטיות כותבים לא רק על עיצוב, אלא גם על תחומים אחרים, כמו אמנות, מחול, תיאטרון, סאונד, אדריכלות, קולנוע ועוד. המשותף לכל התחומים האלה הוא הדיון על עיצוב עכשווי ועל החוויה החזותית הייחודית מנקודת מבט הבוחנת הקשרים מקומיים, גלובליים, חומריים, תרבותיים ואקטיביסטיים. הכתיבה במגזין מאפשרת לכותבים ולכותבות לפתח מחשבה ביקורתית על עיצוב ולהיחשף ולחשוף את הקוראים והקוראות לידע ארכיוני על יוצרים שפועלים כיום בשדה ועל יוצרי עבר שהותירו חותם על התרבות הישראלית.

איך מלמדים סטודנטים לכתוב על עיצוב?

לְרוב הסטודנטים שנרשמים לקורס וכותבים במגזין אין ניסיון בכתיבה, ובטח שלא בכתיבה על עיצוב, והם נמצאים בעיצומו של תהליך למידה המעניק להם הזדמנות לפתח כלים להתבוננות ביקורתית על עיצוב לצד פיתוח טעם אישי. אז איך בכל זאת מלמדים לכתוב על עיצוב? מה ההבדל בין כתיבה אישית לכתיבה אובייקטיבית?

כתיבה על עיצוב נעה על הציר שבין סיקור תיאורי לנקודת מבט אישית. כמובן לא מדובר ביומן אישי, אולם נקודת המבט של הכותב או הכותבת היא חשובה ועוזרת לקהל הקוראים והקוראות להתחבר לנושא ולהזדהות איתו. במסגרת הקורס מנתחים בקריאה מודרכת טקסטים טובים שנכתבו ומקיימים עליהם דיון. בבואם לכתוב למגזין מוצע לסטודנטים ולסטודנטיות אחד מכמה מודלים של כתיבה, שכל אחד מהם מציב אתגרים שונים: סיקור הגשה, ריאיון עומק, סיקור תערוכה וימי עיון.

לימודי העיצוב מבוססים על מחקר יוצר וכוללים עשייה פרקטית ובחינת התוצרים, והכתיבה במגזין משקפת את כל אלה. הסטודנטים כותבים מתוך הניסיון האישי שלהם בעבודה על יישום העיצוב ובו בזמן לומדים לחשוב על עיצוב ולהסתכל עליו מהזווית הייחודית של העשייה העיצובית. נקודה נוספת היא שהמגזין עצמו הוא תוצר עיצובי – התכנים המתפרסמים באתר של כולעיצוב הם מעוצבים בעצמם ובכך מוענקת לקורא חוויה מעגלית.

כיום מתהווה סוג חדש של מעצבים-יוצרים שכותבים על עיצוב, נעים בין תיאוריה לבין פרקטיקה ומחפשים הזדמנויות לשלב בין השניים. כבוגרת התואר שני בתוכנית הבינתחומית באמנויות באוניברסיטת תל אביב, שמתי לב שיותר ויותר יוצרים פעילים פונים ללימודי תיאוריה. הכתיבה על עיצוב מעניקה ליוצרים הזדמנות להרחיב את טווח הפוטנציאל הגלום בעבודותיהם ובה בעת להרחיב את השיח על אודות עולם העיצוב הישראלי.

את הGIF- יצרה עדי קרליץ ב-2017 כמחווה למגזין "כולעיצוב", שהלוגו שלו מורכב מהאות ע' המתחלפת מדי שבוע. קרליץ סרקה את האות ע' שרקמה וחשפה את צידה האחורי.

עדי קרליץ – מעצבת גרפית, מרצה לעיצוב, חברת סגל במחלקה לעיצוב תקשורת חזותית במכון הטכנולוגי חולון HIT. בעלת תואר שני בהצטיינות בתוכנית הבינתחומית באמנויות בפקולטה לאמנויות באוניברסיטת תל אביב.

התרחשויות

פואמות

אודות

טקסטורה – כתב עת מקוון של בית בנימיני המרכז לקרמיקה עכשווית, הוקם במטרה לשמש במה לדיון ער, מעניין, משמעותי ועכשווי על אמנות ועל עיצוב קרמי, תוך התייחסות להיסטוריה המקומית והגלובלית של התרבות החומרית. כמו כן מטרתו לעודד כותבים.ות מקומיים.ות לחקור ולהעמיק בתחום הרחב והמגוון של שדה הקרמיקה והתרבות החומרית ולקדם דיון מקצועי מתוך תרבות של שיח מכבד וקשוב.

בטקסטורה תוכלו למצוא מאגר מתעדכן של כתבות, מאמרים, ראיונות, עיונים, השקפות, התרחשויות הכוללות סקירות וביקורות על שדה הקרמיקה בארץ ובעולם מזוויות התבוננות שונות וכן פואמות חומריות.

כתב העת שואף לפנות לקהל מגוון – הן הקהל המקצועי והן הקהל הרחב – המעוניין להרחיב את הדעת ולהיות שותף לשיח דינמי ומסקרן, העוסק גם בנקודות ההשקה של שדה הקרמיקה עם מדיומים ותחומי ידע מקבילים.

 

חברי מערכת

עורכת – שירה סילברסטון – יוצרת, מלמדת, מנהלת תחום ימי עיון ואירועים מיוחדים בבית בנימיני – המרכז לקרמיקה עכשווית; בוגרת תואר ראשון במדעי החיים מאוניברסיטת תל אביב; בוגרת המחלקה לקרמיקה של המכון לאמנויות, המכללה האקדמית תל חי; לימודי תואר שני בעיצוב תעשייתי במסלול "אודות עיצוב" באקדמיה לאמנות ועיצוב, בצלאל, ירושלים

עורכת פואמות – שלומית באומן – יוצרת וחוקרת עיצוב, קרמיקה ותרבות חומרית. מרצה בכירה במחלקה לעיצוב תעשייתי, HIT – מכון טכנולוגי חולון; האוצרת הראשית של גלריה בית בנימיני – המרכז לקרמיקה עכשווית; בוגרת תואר ראשון בעיצוב קרמי וזכוכית של האקדמיה לאמנות ועיצוב, בצלאל, ירושלים; בוגרת תואר שני במסלול לעיצוב תעשייתי, הפקולטה לאדריכלות, טכניון, חיפה; לימודי דוקטורט במסלול לעיצוב תעשייתי, הפקולטה לאדריכלות, טכניון, חיפה.

רכזת מערכת – אליה לוי יונגר – אומנית, מלמדת, בוגרת המחלקה לעיצוב קרמי וזכוכית של האקדמיה לאמנות ועיצוב, בצלאל, ירושלים; בעלת תעודת הוראה לאומנות מהאוניברסיטה העברית.

עורכת לשון – אורה דנקנר

אחיה כנה – אומן, בוגר המחלקה לעיצוב קרמי וזכוכית של האקדמיה לאמנות ועיצוב, בצלאל, ירושלים; חי ויוצר בתל אביב. 

עידן פרידמן – מעצב מוצר, שותף בסטודיו Reddish ואספן של חפצים מקומיים. בוגר המחלקה לעיצוב תעשייתי, HIT – מכון טכנולוגי חולון; חי ויוצר ביפו.

נועה צ'רניחובסקי – אומנית ובעלים של סטודיו קרמיקה בפרישמן, תל אביב. בוגרת המחלקה לעיצוב קרמי וזכוכית של האקדמיה לאומנות ועיצוב, בצלאל ובוגרת תואר שני במחלקה לקרמיקה וזכוכית ב-Royal College of Art שבלונדון.

אביה חיימי – מעצבת, אמנית, שותפה בסטודיו Cotta לקרמיקה, עיצוב ואוכל. בוגרת המחלקה לעיצוב תעשייתי, בצלאל, חיה ויוצרת בתל אביב.