אֲנִי לָבוּד
לִפְעָמִים
אֲנִי נוֹפֵל בָּרֶוַוח
שֶׁבֵּין הַדְּבָרִים הַטּוֹבִים.
אַתֶּם אוֹמְרִים
שְׁנַיִם וָחֵצִי קִירוֹת הַלֵּב
עוֹמְדִים. בְּכָל זֹאת
אֲנִי עוֹד חוֹלֵם
שְׁתְּסֻכֵּנִי בְּבֶטֶן אִמִּי
וְאֶת קוֹרוֹת חַיַּי תְּחַזֵּק
בְּמַסְמְרִים נוֹצְצִים.
אַתֶּם מַבִּיטִים בִּי אֲבָל
לֹא תִּרְאוּ כְּלוּם.
אֲנִי לָבוּד,
מְגַלֶּה טֶפַח וְחוֹזֵר
וּמְכַסֶּה שׁוּב וָשׁוּב.
נוֹחַ לָכֶם לִקְרֹא לְזֶה עָצוּב.
דעאל רודריגז גארסיה
























































