גדולה עוגן גדלה והתחנכה בירושלים. בשנות הארבעים למדה סוציולוגיה באוניברסיטה העברית אצל מרטין בובר, ובשנות החמישים למדה אמנות באקדמיה בצלאל אצל הצייר מרדכי ארדון. בהמשך השתלמה עוגן אצל הדוויג גרוסמן במשך כשנתיים, ושם, היא מעידה, "השיח והדו-שיח עם החומר הפך לי לדרך חיים" (גדולה עוגן, ח.ת).
עוגן הקימה סדנת קרמיקה בחוות הנוער הציונית בשכונת קטמון בירושלים וניהלה את המחלקה לקרמיקה וקדרות של בית הספר לאמנויות בצלאל בשנים 1980-1962 (בהתחלה בצלאל נקרא "בית ספר", ובמהלך השנים האלה הפך לאקדמיה).
עם השנים הפכה לאחת מאמניות הקרמיקה החשובות בישראל, והיא נמנית עם קבוצת יוצרים שעסקו בשאלות של זהות מקומית. היא פעלה מתוך רצון לחקור את ההוויה המקומית באמצעות התבוננות על ממצאים ארכיאולוגים מאזור המזרח התיכון, על הנוף המקומי ועל בעלי החיים המקומיים. עוגן חיפשה את האמת שבחומר, והמושג "אמת החומר" נטבע על ידה והשפיע על תלמידים רבים.
יצירתה של עוגן נעה בין מגמות עיצוב מודרניסטיות המאפיינות את המחצית השנייה של המאה העשרים לבין פיסול חופשי. היא עבדה בקנה מידה גדול, וקירות רבים שיצרה נמצאים במרחבים ציבוריים כמו גבעת רם בירושלים, בניין בנק לאומי בירושלים ומוזיאון ארץ ישראל שבתל אביב.
עוגן עבדה בחומרים קרמיים, בבטון ובחול, ובמרבית עבודותיה שמרה על מראה חשוף של אדמה. היא עשתה שימוש במנעד רחב של טכנולוגיות ונעה בין עבודה פיגורטיבית נאיבית (הדמויות הפיסוליות הראשונות של עוגן נעשו מחלקים עשויים על האובניים) לעבודה על גבול המופשט האקספרסיבי. היא טענה שהעבודה בחומר היא במהותה יצירת נפחים: "לעסוק בנפחים זה פרק חשוב בעשייה בחומר, בין אם הם כלים בשירות אדם או נפחים לשמם". היא טענה כי על היוצר בחומר קרמי "לחוש את משקלו הפנימי [של החומר ש"ב]… את דרך צמיחתו, הדרך בה הוא ניתק מהשטח, מתרומם, משנה מהירות, נסגר אולי, משחרר את תוכו לחלל או כולא אותו". היא מוסיפה: …"וְהַפֶּתַח – החור השחור – איך הוא מתקשר לַפְּנִים, לַחוּץ בעזרת הָאוֹר הַגּוֹלֵשׁ פְּנִימָה או הַצֵּל הַנִּשְׁפַּךְ החוצה… האינפורמציה על הנפח, סיפור צמיחתו ואופיו, מספרת על ידי הקליפה, בדרך שֶׁבָּהּ אנחנו בונים אותה". (עוגן, 1989).
עוגן, שהשאירה אחריה גוף עבודות רחב היקף ומעורר השתאות, הייתה אמנית רבת השפעה שיצרה שפה אישית, ויחד עם יוצרים אחרים באותה תקופה הגדירה את אמנות הקרמיקה הישראלית.
שלומית באומן – חברת מערכת טקסטורה
מקורות:
עוגן, גדולה, 1989. "קדרות (קרמיקה) אמנות ואומנות". קדרות, כתב העת של אגודת אמני קרמיקה בישראל 12: עמ' 6-3.
עוגן, גדולה, ח.ת. "הסיפור האישי: שיח עם החומר כדרך חיים", גדולה עוגן.