עמוד הבית

עיונים

השקפות

השקפות

התרחשויות

פואמות

גדולה עוגן

(2022-1929)

  • גדולה עוגן, כדים- עבר מפואר, מתוך התערוכה "חומר אחר", 1988, אוצר: עמי שטייניץ, באדיבות אגודת אמני הקרמיקה בישראל

גדולה עוגן גדלה והתחנכה בירושלים. בשנות הארבעים למדה סוציולוגיה באוניברסיטה העברית אצל מרטין בובר, ובשנות החמישים למדה אומנות באקדמיה בצלאל אצל הצייר מרדכי ארדון. בהמשך השתלמה עוגן אצל הדוויג גרוסמן במשך כשנתיים, ושם, היא מעידה, "השיח והדו-שיח עם החומר הפך לי לדרך חיים" (גדולה עוגן, ח.ת).

עוגן הקימה סדנת קרמיקה בחוות הנוער הציונית בשכונת קטמון בירושלים וניהלה את המחלקה לקרמיקה וקדרות של בית הספר לאומנויות בצלאל בשנים 1980-1962 (בהתחלה בצלאל נקרא "בית ספר", ובמהלך השנים האלה הפך לאקדמיה).

עם השנים הפכה לאחת מאומניות הקרמיקה החשובות בישראל, והיא נמנית עם קבוצת יוצרים שעסקו בשאלות של זהות מקומית. היא פעלה מתוך רצון לחקור את ההוויה המקומית באמצעות התבוננות על ממצאים ארכיאולוגים מאזור המזרח התיכון, על הנוף המקומי ועל בעלי החיים המקומיים. עוגן חיפשה את האמת שבחומר, והמושג "אמת החומר" נטבע על ידה והשפיע על תלמידים רבים.

יצירתה של עוגן נעה בין מגמות עיצוב מודרניסטיות המאפיינות את המחצית השנייה של המאה העשרים לבין פיסול חופשי. היא עבדה בקנה מידה גדול, וקירות רבים שיצרה נמצאים במרחבים ציבוריים כמו גבעת רם בירושלים, בניין בנק לאומי בירושלים ומוזיאון ארץ ישראל שבתל אביב.

עוגן עבדה בחומרים קרמיים, בבטון ובחול, ובמרבית עבודותיה שמרה על מראה חשוף של אדמה. היא עשתה שימוש במנעד רחב של טכנולוגיות ונעה בין עבודה פיגורטיבית נאיבית (הדמויות הפיסוליות הראשונות של עוגן נעשו מחלקים עשויים על האובניים) לעבודה על גבול המופשט האקספרסיבי. היא טענה שהעבודה בחומר היא במהותה יצירת נפחים: "לעסוק בנפחים זה פרק חשוב בעשייה בחומר, בין אם הם כלים בשירות אדם או נפחים לשמם". היא טענה כי על היוצר בחומר קרמי "לחוש את משקלו הפנימי [של החומר ש"ב]… את דרך צמיחתו, הדרך בה הוא ניתק מהשטח, מתרומם, משנה מהירות, נסגר אולי, משחרר את תוכו לחלל או כולא אותו". היא מוסיפה: …"וְהַפֶּתַח – החור השחור – איך הוא מתקשר לַפְּנִים, לַחוּץ בעזרת הָאוֹר הַגּוֹלֵשׁ פְּנִימָה או הַצֵּל הַנִּשְׁפַּךְ החוצה… האינפורמציה על הנפח, סיפור צמיחתו ואופיו, מספרת על ידי הקליפה, בדרך שֶׁבָּהּ אנחנו בונים אותה". (עוגן, 1989).

עוגן, שהשאירה אחריה גוף עבודות רחב היקף ומעורר השתאות, הייתה אומנית רבת השפעה שיצרה שפה אישית, ויחד עם יוצרים אחרים באותה תקופה הגדירה את אומנות הקרמיקה הישראלית.

שלומית באומן – חברת מערכת טקסטורה

מקורות:

עוגן, גדולה, 1989. "קדרות (קרמיקה) אמנות ואומנות". קדרות, כתב העת של אגודת אמני קרמיקה בישראל 12: עמ' 6-3.

עוגן, גדולה, ח.ת. "הסיפור האישי: שיח עם החומר כדרך חיים", גדולה עוגן.

אודות

טקסטורה – כתב עת מקוון של בית בנימיני המרכז לקרמיקה עכשווית, הוקם במטרה לשמש במה לדיון ער, מעניין, משמעותי ועכשווי על אמנות ועל עיצוב קרמי, תוך התייחסות להיסטוריה המקומית והגלובלית של התרבות החומרית. כמו כן מטרתו לעודד כותבים.ות מקומיים.ות לחקור ולהעמיק בתחום הרחב והמגוון של שדה הקרמיקה והתרבות החומרית ולקדם דיון מקצועי מתוך תרבות של שיח מכבד וקשוב.

בטקסטורה תוכלו למצוא מאגר מתעדכן של כתבות, מאמרים, ראיונות, עיונים, השקפות, התרחשויות הכוללות סקירות וביקורות על שדה הקרמיקה בארץ ובעולם מזוויות התבוננות שונות וכן פואמות חומריות.

כתב העת שואף לפנות לקהל מגוון – הן הקהל המקצועי והן הקהל הרחב – המעוניין להרחיב את הדעת ולהיות שותף לשיח דינמי ומסקרן, העוסק גם בנקודות ההשקה של שדה הקרמיקה עם מדיומים ותחומי ידע מקבילים.

 

חברי מערכת

עורכת – שירה סילברסטון – יוצרת, מלמדת, מנהלת תחום ימי עיון ואירועים מיוחדים בבית בנימיני – המרכז לקרמיקה עכשווית; בוגרת תואר ראשון במדעי החיים מאוניברסיטת תל אביב; בוגרת המחלקה לקרמיקה של המכון לאמנויות, המכללה האקדמית תל חי; לימודי תואר שני בעיצוב תעשייתי במסלול "אודות עיצוב" באקדמיה לאמנות ועיצוב, בצלאל, ירושלים

עורכת פואמות – שלומית באומן – יוצרת וחוקרת עיצוב, קרמיקה ותרבות חומרית. מרצה בכירה במחלקה לעיצוב תעשייתי, HIT – מכון טכנולוגי חולון; האוצרת הראשית של גלריה בית בנימיני – המרכז לקרמיקה עכשווית; בוגרת תואר ראשון בעיצוב קרמי וזכוכית של האקדמיה לאמנות ועיצוב, בצלאל, ירושלים; בוגרת תואר שני במסלול לעיצוב תעשייתי, הפקולטה לאדריכלות, טכניון, חיפה; לימודי דוקטורט במסלול לעיצוב תעשייתי, הפקולטה לאדריכלות, טכניון, חיפה.

רכזת מערכת – אליה לוי יונגר – אומנית, מלמדת, בוגרת המחלקה לעיצוב קרמי וזכוכית של האקדמיה לאמנות ועיצוב, בצלאל, ירושלים; בעלת תעודת הוראה לאומנות מהאוניברסיטה העברית.

עורכת לשון – אורה דנקנר

אחיה כנה – אומן, בוגר המחלקה לעיצוב קרמי וזכוכית של האקדמיה לאמנות ועיצוב, בצלאל, ירושלים; חי ויוצר בתל אביב. 

עידן פרידמן – מעצב מוצר, שותף בסטודיו Reddish ואספן של חפצים מקומיים. בוגר המחלקה לעיצוב תעשייתי, HIT – מכון טכנולוגי חולון; חי ויוצר ביפו.

נועה צ'רניחובסקי – אומנית ובעלים של סטודיו קרמיקה בפרישמן, תל אביב. בוגרת המחלקה לעיצוב קרמי וזכוכית של האקדמיה לאומנות ועיצוב, בצלאל ובוגרת תואר שני במחלקה לקרמיקה וזכוכית ב-Royal College of Art שבלונדון.