עמוד הבית

עיונים

עיונים

השקפות

השקפות

התרחשויות

פואמות

פרה

Placeholderצעצועים בדמות פרות ושוורים קיימים כבר אלפי שנים וממחישים את תפקידם המרכזי בתרבויות חקלאיות. ביניהם אפשר למצוא דוגמאות מפתיעות ומשוכללות כגון פרי חרס עם ראש נע מדרום אסיה בני כ-4,000 שנה וצעצוע חרס של פרה על גלגלים ממזרח אירופה בן כ-5,800 שנה.את הצעצוע הזה ייצרה חברת בריטיינס (Britains). החברה שנוסדה ב-1893 התמקדה בייצור חיילי צעצוע מעופרת והפכה במהרה למובילה בתחום. בניגוד למה שאפשר לשער, שם החברה אינו קשור להיותה בריטית אלא דווקא לשמו של מייסדה ויליאם בריטיין (William Britain).בזמן מלחמת העולם הראשונה, כתגובה לקשיי המלחמה, ירד הביקוש לצעצועים צבאיים, וקו הייצור המרכזי של בריטיינס נפגע. לאחר שזיהתה את הפופולריות של משקי העזר שסייעו להזין את האוכלוסייה בזמנים הקשים השיקה החברה סדרה חקלאית, ובה גם הפרה הזאת שהייתה מגיבורות השעה.הפרה עשויה ביציקת עופרת חלולה, פטנט שפיתחה חברת בריטיינס זמן קצר לאחר הקמתה. הפטנט הזה אפשר לה לייצר צעצועים נפחיים וקלים במחירים נמוכים ולחולל מהפכה בעולם צעצועי העופרת.החלטה משמעותית שתרמה להצלחת צעצועי חברת בריטיינס היא הבחירה לשמור על קנה מידה אחיד בכל קווי הצעצועים. כך יכלו ילדים לערבב בין הסדרות השונות ולייצר סצנות בעלות היגיון פנימי במעין מטא-וורס צעצוע. היחס הנבחר, 1:32, משמש את התעשייה עד היום.עופרת היא מתכת רעילה, והצטברותה בגוף מזיקה לבני אדם. אין זה אומר שלא נעשה בה שימוש במוצרים גם כיום, אלא שנדרשת בדיקת תקן קפדנית של נדידת יסודות כימיים כדי לוודא שהחומר הרעיל לא נספג בגופו של המשתמש. בתחום הצעצועים התקנים לרוב מחמירים יותר, ומיותר לציין שפרות עופרת כבר מזמן אינן בתפריט.מאז החלו בני האדם לביית בקר לפני כ-10,000 שנה, פותחו מאות זנים שונים, כך שלמרות גישת הפיסול הריאליסטית קשה לקבוע באופן חד משמעי איזה זן של בקר אנחנו רואים לפנינו. ייתכן שגוף הצעצוע עוצב במכוון באופן סכמתי, כך שיוכל להיצבע באופנים שונים ולהידמות למגוון של זנים.אין צורך בבקיאות בגישה האסתטית של הזן בודהיזם כדי להעריך את היופי בפגמים שלפנינו. כל קילופי הצבע, עיוותי הייצור והנזקים שנגרמו תוך כדי משחק הופכים את הצעצוע המסוים הזה לייחודי ומזכירים שגם לפרות צעצוע יש סיפור חיים.הפרה הזאת מלווה אותי מאז שאני הייתי ילד והיא הייתה צעצוע, ועד היום, כשאני כבר בוגר והיא פריט אספנות. ילדים אחרים שיחקו בה לפני, ונראה שבוגרים אחרים יאספו אותה אחרי. חיי מדף של פרות מתכת ארוכים יותר מאלה של בני אדם ובטח אלה שהתפלשו בעופרת במשך כל ילדותם.

עידן פרידמן – חבר מערכת טקסטורה

אודות

טקסטורה – כתב עת מקוון של בית בנימיני המרכז לקרמיקה עכשווית, הוקם במטרה לשמש במה לדיון ער, מעניין, משמעותי ועכשווי על אמנות ועל עיצוב קרמי, תוך התייחסות להיסטוריה המקומית והגלובלית של התרבות החומרית. כמו כן מטרתו לעודד כותבים.ות מקומיים.ות לחקור ולהעמיק בתחום הרחב והמגוון של שדה הקרמיקה והתרבות החומרית ולקדם דיון מקצועי מתוך תרבות של שיח מכבד וקשוב.

בטקסטורה תוכלו למצוא מאגר מתעדכן של כתבות, מאמרים, ראיונות, עיונים, השקפות, התרחשויות הכוללות סקירות וביקורות על שדה הקרמיקה בארץ ובעולם מזוויות התבוננות שונות וכן פואמות חומריות.

כתב העת שואף לפנות לקהל מגוון – הן הקהל המקצועי והן הקהל הרחב – המעוניין להרחיב את הדעת ולהיות שותף לשיח דינמי ומסקרן, העוסק גם בנקודות ההשקה של שדה הקרמיקה עם מדיומים ותחומי ידע מקבילים.

 

חברי מערכת

עורכת – שירה סילברסטון – יוצרת, מלמדת, מנהלת תחום ימי עיון ואירועים מיוחדים בבית בנימיני – המרכז לקרמיקה עכשווית; בוגרת תואר ראשון במדעי החיים מאוניברסיטת תל אביב; בוגרת המחלקה לקרמיקה של המכון לאמנויות, המכללה האקדמית תל חי; לימודי תואר שני בעיצוב תעשייתי במסלול "אודות עיצוב" באקדמיה לאמנות ועיצוב, בצלאל, ירושלים

עורכת פואמות – שלומית באומן – יוצרת וחוקרת עיצוב, קרמיקה ותרבות חומרית. מרצה בכירה במחלקה לעיצוב תעשייתי, HIT – מכון טכנולוגי חולון; האוצרת הראשית של גלריה בית בנימיני – המרכז לקרמיקה עכשווית; בוגרת תואר ראשון בעיצוב קרמי וזכוכית של האקדמיה לאמנות ועיצוב, בצלאל, ירושלים; בוגרת תואר שני במסלול לעיצוב תעשייתי, הפקולטה לאדריכלות, טכניון, חיפה; לימודי דוקטורט במסלול לעיצוב תעשייתי, הפקולטה לאדריכלות, טכניון, חיפה.

רכזת מערכת – אליה לוי יונגר – אומנית, מלמדת, בוגרת המחלקה לעיצוב קרמי וזכוכית של האקדמיה לאמנות ועיצוב, בצלאל, ירושלים; בעלת תעודת הוראה לאומנות מהאוניברסיטה העברית.

עורכת לשון – אורה דנקנר

אחיה כנה – אומן, בוגר המחלקה לעיצוב קרמי וזכוכית של האקדמיה לאמנות ועיצוב, בצלאל, ירושלים; חי ויוצר בתל אביב. 

עידן פרידמן – מעצב מוצר, שותף בסטודיו Reddish ואספן של חפצים מקומיים. בוגר המחלקה לעיצוב תעשייתי, HIT – מכון טכנולוגי חולון; חי ויוצר ביפו.

נועה צ'רניחובסקי – אומנית ובעלים של סטודיו קרמיקה בפרישמן, תל אביב. בוגרת המחלקה לעיצוב קרמי וזכוכית של האקדמיה לאומנות ועיצוב, בצלאל ובוגרת תואר שני במחלקה לקרמיקה וזכוכית ב-Royal College of Art שבלונדון.

אביה חיימי – מעצבת, אמנית, שותפה בסטודיו Cotta לקרמיקה, עיצוב ואוכל. בוגרת המחלקה לעיצוב תעשייתי, בצלאל, חיה ויוצרת בתל אביב.