ערך: מקוריות היא מושג בעל שני מובנים שונים זה מזה. האחד משמש לציון האותנטיות של היצירה – יצירה היא מקורית כל עוד היא איננה זיוף של יצירה אחרת – והאחר משמש לשיפוט אסתטי – יצירה היא מקורית אם היא מראה עצמאות נועזת לעומת יצירות קודמות ומתווה דרך חדשה לאומנות. המובן הראשון התגבש בשלהי הרנסנס כתגובה לשכפול יצירות בדפוס. המובן האחר נולד רק בראשית המאה השמונה-עשרה, כחלק מרוח ההמצאה של המהפכה התעשייתית, ולפיו יצירות מקוריות הן תוצר של גאונים מקוריים שמתגברים על הקונבנציות המוכרות ומציעים לעולם תקדימים אסתטיים חדשים.
ערך מוסף: הדיון במקוריות עולה מחדש בעידן הבינה המלאכותית: האם יצירה של בינה מלאכותית יכולה להיות אותנטית? האם היא יכולה להתוות דרך חדשה לאומנות? לדעתי התשובה התיאורטית לשתי השאלות היא חיובית. את הבינה המלאכותית מכוון אדם שקובע שורת פקודה (פרומפט) ובכך מורה לה ליצור על בסיס מאגר מידע. יצירה מתוך מאגר מידע שקולה לתהליך שעוברת יוצרת הנחשפת ליצירות קודמות. היא מעבדת ומסנתזת את התכנים ויוצרת דבר חדש. כמו יצירה של בינה אנושית, גם יצירה של בינה מלאכותית צריכה להיבחן במבחן התוצאה: אם היא שונה משמעותית מיצירות קודמות היא אותנטית, ואם בנוסף לכך היא מציגה פריצת דרך אומנותית, היא בעלת ערך אסתטי גבוה. בפועל, יצירות הבינה המלאכותית מקיימות לרוב את המובן הראשון (מציגות אותנטיות) אבל רובן נראות כווריאציות על יצירות קודמות או כמו שילוב גס בין סגנונות קיימים. כדי שיצירה המבוססת על בינה מלאכותית תהיה מקורית באמת, כותבי הפרומפט צריכים להשתמש במאגר כדי לפרוץ מתוכו.
ד"ר רביד רובנר – מרצה וחוקרת בתחומים היסטוריה ותיאוריה של עיצוב, שיטות מחקר בעיצוב, עיצוב ביקורתי ועיצוב מגדר, ומנחה סדנאות במיפוי חשיבה ריזומטי ככלי לחדשנות מחקרית. עבודת הדוקטור שלה סוקרת את ההיסטוריה של מושג המקוריות באומנויות.
דימוי: צלליות של שלוש נשים שחורות על אמפורה יוונית עתיקה אדומה. עוצב באמצעות DALL·E 2
