Studio Knob, "דרכון זר", 2025, הדפסת תלת-ממד וגומיות משרדיות על קופסת סרדינים ORTIZ.
צילום: מידן גיל הרוש
בסדרת האובייקטים "דרכון זר" אנו עושים שימוש ברעיון הדימוי הכפול: על גבי קופסאות הסרדינים התעשייתיות של ORTIZ מורכבות תוספות ההופכות אותן למעין מזוודות זעירות – חפצים אישיים הטומנים בחובם זיכרון, שייכות ותנועה.
בספרו "עיצוב כאמנות", בפרק "שניים באחד" כתב ברונו מונרי:
לא כולם רואים דימויים אחרים בתוך דימוי, ומאלה שכן – לא כולם רואים אותו הדבר. הראייה תלויה בטבעם של הדימויים ובטבעו של הצופה. צורת הענן היא כבר דימוי, ערימה או נוצה. אבל לפעמים העננים דומים מאוד גם לחיה או לפנים או לאי, כאשר קווי המתאר מתקרבים לאלו של הצורה המגיחה מתוכם. אפשר לראות דימויים גם במרקם של עץ טבעי, שיש, מרצפות טרצו, קליפת עצים – בכל אותם דברים שאין להם צורה אחת מובחנת, אלא צורות רבות (מונרי, 2020, עמ' 82-81).
מונרי מסביר כי הדבר תלוי בטבעם של האנשים, כי כל אחד רואה רק את מה שהוא מכיר. מי שלא יודע מה זה מוּמִין, לא יראה אותו לעולם בשום מקום. אדם שכל מעייניו רק באוכל, כפי שקורה לעיתים קרובות, יראה בענני השקיעה צלחות ענק של ספגטי ברוטב עגבניות (אם יוכל להתיק את עיניו מהשולחן אל השמים), ופרוסות פסטרמה במרקם השיש. מעצב יכול להביא בחשבון את עניין שני הדימויים (ואפילו יותר) בדימוי אחד כשהוא מנסה ליצור מידע חזותי מרוכז; ואפשר לתכנן אותו בהתאם לכללים מדויקים למדי.
הדימויים הכפולים האלה עשויים להיות גלויים או נסתרים. אפשר ליצור דימוי שמצביע על דימוי אחר, ולו רק ברמז, כך שלא ייחשף מיד אבל יזרע ספק, כלומר יאפשר לדימוי שני מעורפל לנבוט מתוכו. במקרה זה הדימוי השני פועל על התת המודע, והשפעתו עשויה להיות ארוכה יותר מפני שהצופה יצר דימוי אישי, שהוא עצמו חילץ מתוך הדימוי הראשון הגלוי לכל. (שם, עמ' 82).
העבודה "דרכון זר" מהדהדת מסורות של קולינריה והגירה ומזמינה מבט ביקורתי על חומרי היום-יום, משקפת את המחשבה של מונרי על "הדימוי הכפול" וממחישה כיצד אובייקט תעשייתי יכול להיטען מחדש במשמעויות אישיות ותרבותיות, בתווך שבין שימושיות, סנטימנט ונרטיב.
Studio Knob – סטודיו לעיצוב שהקימו עדי עזר ויותם שפרוני. עזר היא בוגרת המחלקה לתקשורת חזותית בשנקר – הנדסה. עיצוב. אמנות. שפרוני הוא בוגר המחלקה לעיצוב פנים במכון הטכנולוגי חולון (HIT).
מקור:
מונרי ברונו, 2020. עיצוב כאמנות (תרגום: שירלי פינצ'י לב), אסיה הוצאה לאור.
