ערך
מקורות אטימולוגיים מציעים מקור צרפתי ולטיני למילה צ'מפר (Chamfer) המתארת קיטום של פינה. במקביל, מאגר מונחי האקדמיה ללשון העברית מציע את הפועל שִׁפֵּעַ כפעולה בחומר (עשה משופע) ומפְנה למקור במילון הנגרות.
ערך מוסף
בשדה הקראפט והעיצוב נפוץ השימוש במילה "צ'מפר" ובפועל "לצ'מפר" כדי לתאר פעולה של "שבירת פינה" באמצעות יצירת מישור נוסף ואלכסוני בגריעה. מישור זה מתווך לרוב בין מישור אופקי לניצב לו, כדוגמת קטימת הפינה בהיקף של משטח שולחן עץ עגול.
יצירת הגיאומטריה המזוהה עם פעולת הצ'מפור מקורה ככל הנראה בצורך תפקודי. מעבר בין שני מישורים באמצעות הוספת מישור מתווך "מרכך" את המפגש. ריכוך זה מתבטא בחומר על ידי החלפת פינה חדה בשתי פינות סמוכות מתונות יותר. פינה מצ'ומפרת תשמור על עצמה ועל הסובבים אותה מִפּגע בצורה טובה יותר.
כך, הצ'מפרים הניצבים לאורכו של עמוד בטון מטויח בחלל ציבורי יהיו פגיעים פחות במפגש עם עגלות וחפצים החולפים בחלל. אם נשב חשופי רגליים על ספסל עץ שהקורות שלו צ'ומפרו מבעוד מועד בעזרת מכשיר כגון רוטר, קטן הסיכוי לתחושת אי-נוחות או לפציעה מפינה או מסיבים המבצבצים מקורות העץ המרכיבות את המושב. צבע או לקה מותזת יתיישבו באופן הומוגני יותר על פינה לאחר שזו נקטמה.
בשל הערכים התפקודיים של הצ'מפר השימוש בו נפוץ בתחומים מסוימים שהדרישות בהן מחמירות, כגון סביבות חוץ, צבא, שינוע וכו'. כך נוצרה מעין שפה צורנית המזוהה עם אותם תחומים ולכן שימוש מרובה בצ'מפרים בעיצובים שונים מעניק להם אופי המתפרש כקשוח, חזק, אלים ושימושי.
הצ'מפר חי ובועט גם בסביבה הדיגיטלית ומוצע ככלי המוכן לשימוש בכל תפריט של תוכנות תכנון (CAD). גם כאן הפעולה הווירטואלית קשורה להחסרת חומר; ראשית יש פינה ולאחר מכן הפינה מצ'ומפרת. ייתכן שהעדפת המילה הלועזית על פני החלופה העברית ואימוצה אל תוך הז'רגון המקצועי של מעצבים/מתכננים נעוצה בתפריט המסך הזה ולא במפגש עם החומר הפיזי.
פרופ' דב גנשרוא – מעצב, בוגר המחלקה לעיצוב תעשייתי בבצלאל ומרצה במחלקה כיום. במשך שנים רבות היה שותפו של פרופ' עמי דרך (2012-1963) בסטודיו עמידב. הסטודיו הטביע את חותמו על שדה העיצוב המקומי ופעל בכמה תחומים במקביל. עבודותיהם הוצגו בגלריות ובמוזיאונים רבים בארץ ובעולם ונמצאות באוספים מוזיאליים.





















































