עמוד הבית

עיונים

עיונים

השקפות

השקפות

התרחשויות

פואמות

צ'מפר 

  • צילום מסך מתוכנת CAD

ערך

מקורות אטימולוגיים מציעים מקור צרפתי ולטיני למילה צ'מפר (Chamfer) המתארת קיטום של פינה. במקביל, מאגר מונחי האקדמיה ללשון העברית מציע את הפועל שִׁפֵּעַ כפעולה בחומר (עשה משופע) ומפְנה למקור במילון הנגרות.

ערך מוסף

בשדה הקראפט והעיצוב נפוץ השימוש במילה "צ'מפר" ובפועל "לצ'מפר" כדי לתאר פעולה של "שבירת פינה" באמצעות יצירת מישור נוסף ואלכסוני בגריעה. מישור זה מתווך לרוב בין מישור אופקי לניצב לו, כדוגמת קטימת הפינה בהיקף של משטח שולחן עץ עגול.

יצירת הגיאומטריה המזוהה עם פעולת הצ'מפור מקורה ככל הנראה בצורך תפקודי. מעבר בין שני מישורים באמצעות הוספת מישור מתווך "מרכך" את המפגש. ריכוך זה מתבטא בחומר על ידי החלפת פינה חדה בשתי פינות סמוכות מתונות יותר. פינה מצ'ומפרת תשמור על עצמה ועל הסובבים אותה מִפּגע בצורה טובה יותר.

כך, הצ'מפרים הניצבים לאורכו של עמוד בטון מטויח בחלל ציבורי יהיו פגיעים פחות במפגש עם עגלות וחפצים החולפים בחלל. אם נשב חשופי רגליים על ספסל עץ שהקורות שלו צ'ומפרו מבעוד מועד בעזרת מכשיר כגון רוטר, קטן הסיכוי לתחושת אי-נוחות או לפציעה מפינה או מסיבים המבצבצים מקורות העץ המרכיבות את המושב. צבע או לקה מותזת יתיישבו באופן הומוגני יותר על פינה לאחר שזו נקטמה.

בשל הערכים התפקודיים של הצ'מפר השימוש בו נפוץ בתחומים מסוימים שהדרישות בהן מחמירות, כגון סביבות חוץ, צבא, שינוע וכו'. כך נוצרה מעין שפה צורנית המזוהה עם אותם תחומים ולכן שימוש מרובה בצ'מפרים בעיצובים שונים מעניק להם אופי המתפרש כקשוח, חזק, אלים ושימושי.

הצ'מפר חי ובועט גם בסביבה הדיגיטלית ומוצע ככלי המוכן לשימוש בכל תפריט של תוכנות תכנון (CAD). גם כאן הפעולה הווירטואלית קשורה להחסרת חומר; ראשית יש פינה ולאחר מכן הפינה מצ'ומפרת. ייתכן שהעדפת המילה הלועזית על פני החלופה העברית ואימוצה אל תוך הז'רגון המקצועי של מעצבים/מתכננים נעוצה בתפריט המסך הזה ולא במפגש עם החומר הפיזי.

פרופ' דב גנשרוא – מעצב, בוגר המחלקה לעיצוב תעשייתי בבצלאל ומרצה במחלקה כיום. במשך שנים רבות היה שותפו של פרופ' עמי דרך (2012-1963) בסטודיו עמידב. הסטודיו הטביע את חותמו על שדה העיצוב המקומי ופעל בכמה תחומים במקביל. עבודותיהם הוצגו בגלריות ובמוזיאונים רבים בארץ ובעולם ונמצאות באוספים מוזיאליים.

אודות

טקסטורה – כתב עת מקוון של בית בנימיני המרכז לקרמיקה עכשווית, הוקם במטרה לשמש במה לדיון ער, מעניין, משמעותי ועכשווי על אמנות ועל עיצוב קרמי, תוך התייחסות להיסטוריה המקומית והגלובלית של התרבות החומרית. כמו כן מטרתו לעודד כותבים.ות מקומיים.ות לחקור ולהעמיק בתחום הרחב והמגוון של שדה הקרמיקה והתרבות החומרית ולקדם דיון מקצועי מתוך תרבות של שיח מכבד וקשוב.

בטקסטורה תוכלו למצוא מאגר מתעדכן של כתבות, מאמרים, ראיונות, עיונים, השקפות, התרחשויות הכוללות סקירות וביקורות על שדה הקרמיקה בארץ ובעולם מזוויות התבוננות שונות וכן פואמות חומריות.

כתב העת שואף לפנות לקהל מגוון – הן הקהל המקצועי והן הקהל הרחב – המעוניין להרחיב את הדעת ולהיות שותף לשיח דינמי ומסקרן, העוסק גם בנקודות ההשקה של שדה הקרמיקה עם מדיומים ותחומי ידע מקבילים.

 

חברי מערכת
צילום: שי בן אפרים

  • שירה סילברסטון

    שירה סילברסטון
    עורכת ראשית

    יוצרת, מלמדת, מנהלת תחום ימי עיון ואירועים מיוחדים בבית בנימיני – המרכז לקרמיקה עכשווית; בוגרת תואר ראשון במדעי החיים מאוניברסיטת תל אביב; בוגרת המחלקה לקרמיקה של המכון לאמנויות, המכללה האקדמית תל חי; בוגרת תואר שני בהצטיינות בעיצוב תעשייתי, מסלול אודות עיצוב, האקדמיה לאמנות ועיצוב, בצלאל, ירושלים.

  • ד

    ד"ר שלומית באומן
    עורכת פואמות

    יוצרת וחוקרת עיצוב, קרמיקה ותרבות חומרית. מרצה בכירה במחלקה לעיצוב תעשייתי, HIT – מכון טכנולוגי חולון; האוצרת הראשית של גלריה בית בנימיני – המרכז לקרמיקה עכשווית; בוגרת תואר ראשון בעיצוב קרמי וזכוכית של האקדמיה לאמנות ועיצוב, בצלאל, ירושלים; בעלת תואר דוקטור ובוגרת תואר שני במסלול לעיצוב תעשייתי, הפקולטה לאדריכלות, טכניון, חיפה.

  • אליה לוי יונגר

    אליה לוי יונגר
    רכזת מערכת

    אומנית, מלמדת, בוגרת המחלקה לעיצוב קרמי וזכוכית של האקדמיה לאמנות ועיצוב, בצלאל, ירושלים; בעלת תעודת הוראה לאומנות מהאוניברסיטה העברית.

  • אורה דנקנר

    אורה דנקנר
    עורכת לשון

    מתרגמת פרוזה ועורכת לשון. בוגרת תואר ראשון בספרות עברית ובתוכנית הרב-תחומית במדעי הרוח, לימודי תעודה בעריכת לשון ולימודי תעודה בתרגום, אוניברסיטת תל אביב.

  • עידן פרידמן

    עידן פרידמן
    חבר מערכת

    מעצב מוצר, שותף בסטודיו Reddish ואספן של חפצים מקומיים. בוגר המחלקה לעיצוב תעשייתי, HIT – מכון טכנולוגי חולון; חי ויוצר ביפו.

  • נועה צ'רניחובסקי

    נועה צ'רניחובסקי
    חברת מערכת

    אומנית ובעלים של סטודיו קרמיקה בפרישמן, תל אביב. בוגרת המחלקה לעיצוב קרמי וזכוכית של האקדמיה לאומנות ועיצוב, בצלאל ובוגרת תואר שני במחלקה לקרמיקה וזכוכית ב-Royal College of Art שבלונדון.