עמוד הבית

עיונים

עיונים

השקפות

השקפות

התרחשויות

פואמות

פיית סקסופון טנור 

Placeholderזוהי פיית הסקסופון שלי. פיית סקסופון עשויה מעץ הובנה עם טבעת פליז סביב הפתח שמתחבר לצוואר הסקסופון. לצידה התחתון מוצמד "עלה" – כפיס במבוק משויף, שטוח ובעל עובי משתנה – באמצעות ליגטורה (מלטינית: קשר, חיבור, איגוד) מפליז המקבעת את העלה לפייה ומתהדקת עם בורג.בנשיפה אל תוך חלל הפייה תוך הפעלת לחץ עם השפתיים על העלה יוצר זרם האוויר צליל דק (ליתר דיוק צפצוף), והוא מועצם ומועשר בעמוד האוויר שבגוף הסקסופון. בעת הנגינה גובה הצליל נשלט בהתאם לפתיחת וסגירת הנקבים שבסקסופון.את הסקסופון המציא אנטואן-ז'וזף (אדולף) סאקס, מתכנן כלי נגינה בלגי, במחצית המאה התשע-עשרה. סאקס חיפש גוון צליל שיגשר בתזמורות מסורתיות על ההפרדה הברורה בין קבוצת כלי הנשיפה ממתכת לקבוצת כלי הנשיפה מעץ. כלי נשיפה ממתכת מציעים צלילים עוצמתיים ונועזים, ואילו כלי נשיפה מעץ מספקים צלילים רכים בעלי ניואנסים רבים יותר. סאקס תכנן את הסקסופון כדי לשלב בין האיכויות האלה, ואחת הפעולות העיקריות למימוש המטרה הזאת הייתה חיבור פייה דומה לזאת של קלרינט – כזו שבה הצליל מופק בעזרת עלה במבוק – לגוף מהדהד עשוי מתכת. הפיות של הסקסופונים הראשונים יוצרו מעץ בעבודת יד, אך משהתברר שהוא אינו עמיד מספיק שולבו בפייה חומרים נוספים כגון טבעת המתכת שמונעת את היסדקותו בהרכבה על צוואר הסקסופון. במקביל יוצרו פיות מחומרים נוספים כגון גומי קשיח (אבוניט), בקליט, עצם, שנהב, זכוכית (קריסטל) וקרמיקה. עם התפתחות אמצעי ייצור תעשייתיים ועלייה בפופולריות ובתפוצה של הסקסופון נעשה שימוש בחומרים נוספים בייצור פיות, שהנפוצים בהם כיום הם מתכות וסגסוגות מסוגים שונים וגומי קשיח. עם התפתחותם של ז'אנרים מוזיקליים כמו ג'אז ורוק, חלה אבולוציה במורפולוגיות של פיות סקסופונים, כזו שיצרה מנעד חדש של גוני צליל שונים מאופי הצליל המקורי שהגה סאקס ומותאמים לסגנונות הנגינה החדשים. גם הרכיבים המשלימים לפייה – העלה והליגטורה – התפתחו עם השנים – מכפיס במבוק שהנגן מגלף וקושר בחוט לגוף הפייה ועד להיצע מתועש ועשיר של חומרים, תצורות ומידות.הפייה היא מרחב ביניים בין האדם המנגן לכלי הנגינה. מרחב של התכנסות לקראת התפשטות. מרחב שמתבצעת בו התמרה של האוויר שנדחס על ידי הסרעפת מעומק הריאות החוצה ("הסקסופון אוהב אוויר חם", אמר לי המורה בשיעור הראשון) לרטט של עלה הבמבוק שיוצר גלי קול. מרחב שמאחד את קנה הנשימה האנושי עם חלל הסקסופון המתכתי לכלל עמוד אוויר מתמשך, רוטט ומהדהד.פיית הסקסופון שלי היא אובייקט שמקסים אותי בכל פעם מחדש שאני מרכיב אותה על צוואר הסקסופון לקראת נגינה. מעבר למשמעות הטכנית והפיזיקלית של הפקת צליל והבחירה ברכיבים הספציפיים להפקת צליל בעל גוון שאני אוהב, מתקיימת בפייה תמציתיות ודיוק של חומרים ומורפולוגיות שמכוונים למפגש בין אנרגיה לחומר – בין חומר לרוח – במשמעות המוחשית והפשוטה של המילים.

דימוי: פיית סקסופון טנור, רוחב: 10 ס"מ, קוטר: 1.8-2.7 ס"מ. צילום: שי בן אפרים

אשר ארנון – יוצר בין תחומי שפועל בצומת שבין החזותי, הקולי והמרחבי.

לקריאה נוספת:

Rose, Timothy R., 2020, "The Early Evolution of the Saxophone Mouthpiece." Journal of the American Musical Instrument Society, 46:99–125

"The invention of the saxophone by the great Adolphe Sax", Henri SELMER Paris, at bit.ly/4imwJLr

"3D printers bring historic instruments back to the future". NPR Music, 2015, at bit.ly/4i0hrMK

אודות

טקסטורה – כתב עת מקוון של בית בנימיני המרכז לקרמיקה עכשווית, הוקם במטרה לשמש במה לדיון ער, מעניין, משמעותי ועכשווי על אמנות ועל עיצוב קרמי, תוך התייחסות להיסטוריה המקומית והגלובלית של התרבות החומרית. כמו כן מטרתו לעודד כותבים.ות מקומיים.ות לחקור ולהעמיק בתחום הרחב והמגוון של שדה הקרמיקה והתרבות החומרית ולקדם דיון מקצועי מתוך תרבות של שיח מכבד וקשוב.

בטקסטורה תוכלו למצוא מאגר מתעדכן של כתבות, מאמרים, ראיונות, עיונים, השקפות, התרחשויות הכוללות סקירות וביקורות על שדה הקרמיקה בארץ ובעולם מזוויות התבוננות שונות וכן פואמות חומריות.

כתב העת שואף לפנות לקהל מגוון – הן הקהל המקצועי והן הקהל הרחב – המעוניין להרחיב את הדעת ולהיות שותף לשיח דינמי ומסקרן, העוסק גם בנקודות ההשקה של שדה הקרמיקה עם מדיומים ותחומי ידע מקבילים.

 

חברי מערכת
צילום: שי בן אפרים

  • שירה סילברסטון

    שירה סילברסטון
    עורכת ראשית

    יוצרת, מלמדת, מנהלת תחום ימי עיון ואירועים מיוחדים בבית בנימיני – המרכז לקרמיקה עכשווית; בוגרת תואר ראשון במדעי החיים מאוניברסיטת תל אביב; בוגרת המחלקה לקרמיקה של המכון לאמנויות, המכללה האקדמית תל חי; בוגרת תואר שני בהצטיינות בעיצוב תעשייתי, מסלול אודות עיצוב, האקדמיה לאמנות ועיצוב, בצלאל, ירושלים.

  • ד

    ד"ר שלומית באומן
    עורכת פואמות

    יוצרת וחוקרת עיצוב, קרמיקה ותרבות חומרית. מרצה בכירה במחלקה לעיצוב תעשייתי, HIT – מכון טכנולוגי חולון; האוצרת הראשית של גלריה בית בנימיני – המרכז לקרמיקה עכשווית; בוגרת תואר ראשון בעיצוב קרמי וזכוכית של האקדמיה לאמנות ועיצוב, בצלאל, ירושלים; בעלת תואר דוקטור ובוגרת תואר שני במסלול לעיצוב תעשייתי, הפקולטה לאדריכלות, טכניון, חיפה.

  • אליה לוי יונגר

    אליה לוי יונגר
    רכזת מערכת

    אומנית, מלמדת, בוגרת המחלקה לעיצוב קרמי וזכוכית של האקדמיה לאמנות ועיצוב, בצלאל, ירושלים; בעלת תעודת הוראה לאומנות מהאוניברסיטה העברית.

  • אורה דנקנר

    אורה דנקנר
    עורכת לשון

    מתרגמת פרוזה ועורכת לשון. בוגרת תואר ראשון בספרות עברית ובתוכנית הרב-תחומית במדעי הרוח, לימודי תעודה בעריכת לשון ולימודי תעודה בתרגום, אוניברסיטת תל אביב.

  • עידן פרידמן

    עידן פרידמן
    חבר מערכת

    מעצב מוצר, שותף בסטודיו Reddish ואספן של חפצים מקומיים. בוגר המחלקה לעיצוב תעשייתי, HIT – מכון טכנולוגי חולון; חי ויוצר ביפו.

  • נועה צ'רניחובסקי

    נועה צ'רניחובסקי
    חברת מערכת

    אומנית ובעלים של סטודיו קרמיקה בפרישמן, תל אביב. בוגרת המחלקה לעיצוב קרמי וזכוכית של האקדמיה לאומנות ועיצוב, בצלאל ובוגרת תואר שני במחלקה לקרמיקה וזכוכית ב-Royal College of Art שבלונדון.