דנה אריאלי, קולאז', 2024
הזיכרון שלי ממךְ מתחיל תמיד באותה נקודה: המבט שלי ממוקד בכיס החלוק המשובץ שלך: הוא עשוי מבד פלנל, המשבצות גדולות. כיס גדול ונפוח, עמוס בחפצים.
לפעמים היית מחפשת בו משהו, וכשלא היית מוצאת היית מסננת בלחש פשַקְרֶף חולירע, נכנעת להכרח לשוב ולרוקן את כולו. שולפת קודם כול את מטפחת הבד, את המספריים ואת המשקפיים העצומים שלך, שהיו בדיוק כמו אלה של בגין. יום אחד כשישנת, מדדתי את החלוק. התהלכתי בו כבגלימה ואז מעדתי. הוא היה ארוך מדי.
במשך שנים חשבתי שאני אוהבת משבצות בגלל החולצות שלבשנו בתיכון או בגלל נעלי הבית של "המגפר", אבל עכשיו אני מבינה שזה כנראה בגלל החלוק הזה שלך, עם כיס ההפתעות.
חפצים אין-ספור נאספו סביבנו בהֶמְיָה כשהיינו יחד: חוטי תפירה, גיר לסימון על בדים, סרגל, ניירות פרגמנט, שארית של מחק שהייתה קטנה יותר משארית הסבון שגבי נתנה לי במקלחת בצריפין. והיו כמובן גם הז'ורנלים הישנים של "בורדה" ששמרת בארון במרפסת, מתחת לפלטה מהשיש ועליה העציץ עם הרגלנית האפריקאית, שאז עדיין לא ידעתי שזהו שמה.
ותמיד היה הרגע הזה, קודש הקודשים, שבו הצמדת את הגזרה אל הבד עם סיכות. היית שבה ומותחת את נייר הפרגמנט בתנועות קצובות ואז שולחת אותי להביא ספרים כבדים מהספרייה שעמדה בכניסה לדירה הפצפונת שלך ברחוב כובשי קטמון 6 בירושלים. היית מניחה את הספרים על הקצוות העקשניים של הבד ומחכה שייכנעו לכובדם. בשיאו של הטקס, תוך שאני עוצרת את נשימתי, היית מצמידה את המספריים אל השולחן, וסוף סוף הייתי שומעת את רעש גזירת הבד.
את הסיפור שלך כתבתי פעמים אין-ספור. יש נושאים שאינם מרפים. הם חוזרים במעגלים. במחשבה, בכתיבה, ביצירה. ואין דרך אחת לספר אותם. כבר חמש-עשרה שנים חלפו מאז החלה העבודה שלי על פרויקט הפנטומים, ואני עדיין מחפשת את האצבעון הנאצי שהמילה Heil נחרטה עליו. עדיין מאמינה שכאשר אמצא אותו ייסגר החשבון שלך עם הנאצים. לא מזמן נתקלתי בבובת תצוגה נאצית מכוסה בשמיכה משובצת. זה היה בבונקר שהוא חלק מהחומה האטלנטית שהנאצים הקימו בהולנד. אמא אומרת שהמכוער הזה לא צריך להיות לידך, סבתא. ואם לא די בכך, נראה לה שאתם מתנשקים צרפתית. אני מתעקשת להשאיר אותו שם.
פרופ׳ דנה אריאלי – צלמת והיסטוריונית שמתמקדת במחקריה כמו גם ביצירתה בדיקטטורה הנאצית ובתרבות זיכרון בגרמניה ובישראל; מלמדת בפקולטה לעיצוב ב-HIT מכון טכנולוגי חולון ובמכון מנדל למנהיגות; ספרה האחרון "אלבום דרום" בשיתוף עם 106 צלמים ראה אור בידיעות אחרונות ב-2024.
