רקמה דיגיטלית היא שיטת ייצור המאפשרת לרקום על טקסטיל טקסט או דימוי שתוכנן כקובץ או תורגם מציור ידני לקובץ.בית המלאכה רקמת שפרה החל את דרכו בשנות החמישים בשכונת יפו כמפעל משפחתי של עולים חדשים ממצרים, שעסקו בתחום עוד לפני הגעתם לישראל. בשנת 1973 האחים חיים ויוסף אלוני הצטרפו לעסק המשפחתי של הוריהם ופתחו את המפעל מחדש במתחם קריית המלאכה בתל אביב. המפעל נקרא על שם אשתו של יוסף, שעם השנים פרש מהעסק. חיים נשאר לנהל את בית המלאכה ולעבוד בו, והוא אחד ממפעלי הטקסטיל הוותיקים האחרונים בארץ.בימינו טכנולוגיית ההדפסה מחליפה את טכנולוגיית הרקמה במוצרים רבים, מכיוון שהפכה למהירה וזולה יותר. סמלי חולצות בית ספר, לדוגמה, היו בעבר רקומים ולא מודפסים.אירועי שבעה באוקטובר והמלחמה שפרצה בעקבותיהם השפיעו באופן ישיר על התעשייה הזעירה המקומית, והיא החלה לייצר (גם) מוצרי מלחמה ממותגים לחיילים.הפאץ' FCK HMS הופיע לראשונה באוקטובר 2023 כגרפיטי ברחבי הארץ והתגלגל למוצרים שונים ובהם חולצות, כובעים, מדבקות וגם פאצ'ים .זמן הרקמה של הפאץ' בתמונה עומד על 7-8 דקות – מכונת רקמה עושה בערך 1,000 תפרים בדקה.הפאצ'ים נרקמים כ"לוח" על יריעת בד ולאחר מכן נגזרים ליחידות באופן ידני. לאחר הגזירה נתפרים אליהם סקוצ'ים שמאפשרים להצמיד אותם למדים צבאיים.חוט הרקמה עשוי פוליאסטר, החומר הנפוץ ביותר לתפירה או לרקמה, והוא נבחר משיקולים של חוזק ועמידות בפני שחיקה, כיווץ וכביסה. בישראל לא נותרו מפעלים לייצור חוטים, ורובם מיובאים מסין, מקוריאה ומטורקיה.החוט התחתון של המכונה הוא בצבע לבן ומשרת את רוב העיצובים, ולכן בדרך כלל הוא לא מוחלף, ובמידת הצורך מכסים אותו. בעבר היה צריך לסלול אותו באופן ידני כשהוא נגמר, אבל כיום התהליך אוטומטי."צד שמאל" של הבד, הרי הוא הצד שלא אמורים לראות, מגלה פרטים על תהליך הייצור ועל הדרך שעושה מחט המכונה הרוקמת את הסמל/דימוי.שירה שובל – מעצבת וחוקרת טקסטיל, מרצה בכירה במחלקה לעיצוב טקסטיל, שנקר. בוגרת המחלקה לעיצוב טקסטיל, שנקר, ובעלת תואר שני בעיצוב תעשייתי, בצלאל.
