תמרה בן ארצי, "אבן-עיר", 2011, אבנית, יציקת חומר לתבנית,
זיגוג, מלחים, הדפס. צילום: ליאוניד פדרול-קביטקובסקי,
באדיבות מוז"א- מוזיאון ארץ-ישראל, תל-אביב
קיר ראשון
חָזַר אֵלַי בַּחֲלוֹם הַבָּיִת שֶׁכִּיַּרְתְּ
שֶׁנִּשְׁזַר בּוֹ בְּמַחַט אַחַת חוּט אָדֹם
שֶׁרָקַמְתְּ בּוֹ חַלּוֹן
וְהִכְנַסְתְּ קְצָת הִסּוּס עַל סַף דֶּלֶת.
קיר שני
הַתְמָרָה — אֲנַחְנוּ מַעֲרֶכֶת לְעִבּוּד אוֹת מֵהַגַּשְׁמִי לַמֻּפְשָׁט,
וּמָה עִם הַהַתְמָרָה הַהֲפוּכָה?
לֵךְ עִם הַמַּחֲשָׁבָה הַזּוֹ עוֹד טִפָּה הָלְאָה — אַתָּה נִתְקָע.
מִשּׁוּם שֶׁהַמַּעֲרֶכֶת הַזּוֹ הַנִּקְרֵאת נֶפֶשׁ לֹא חוֹזֶרֶת כָּל כָּךְ
מַהֵר לַגַּשְׁמִי — אִם כְּבָר אֵרַע לָהּ נֵס וְעָבְרָה טְרַנְסֶנְדֶנְצְיָה —לָמָּה לָהּ לַחֲזֹר?
כְּשֶׁאוֹר הַנִּפְתָּח בְּחָרָךְ נֶהְפָּךְ לַמֻּשָּׂג תִּקְוָה —
מַה יֵּצֵא לָהּ לַנֶּפֶשׁ אִם יַחֲזֹר לִהְיוֹת אוֹר?
קיר שלישי
הַפְרָכַת חֳמָרִים: Wikipedia (הַפְרָכָה Embrittlement) –
הֲפִיכַת חֹמֶר לְפָרִיךְ מִתְפּוֹרֵר. זֶהוּ תַּהֲלִיךְ בּוֹ פּוֹחֶתֶת הָאֵלַסְטִיּוּת אוֹ הַמְּשִׁיכוּת שֶׁל חֹמֶר, וְהוּא הוֹפֵךְ מֵחֹמֶר
מָשִׁיךְ לְפָרִיךְ, וְלָכֵן לְעָמִיד פָּחוֹת בִּפְנֵי שֶׁבֶר. זוֹהִי בְּדֶרֶךְ כְּלָל תּוֹצָאָה בִּלְתִּי רְצוּיָה שֶׁל הַשְׁפָּעַת הַסְּבִיבָה עַל
הַחֹמֶר. קַיָּמִים מַנְגְּנוֹנֵי הַפְרָכָה שׁוֹנִים לָחֳמָרִים שׁוֹנִים. לְעִתִּים גּוֹרְמִים לְהַפְרָכָה מְכֻוֶּנֶת שֶׁל חֳמָרִים בַּמַּעְבָּדָה
עַל־מְנַת לַחְקֹר אֶת הַשְׁפָּעוֹת סְבִיבַת הָעֲבוֹדָה עַל הַחֹמֶר לְאֹרֶךְ זְמַן.
קיר רביעי
וְאַחֲרי כָּל זֶה בָּאָה הַמַּחֲשָבָה עַל הַמִּלָּה הַמְָראָה (סוּבְּלִימַצְיָה) שֶׁמְּשַׁמֶּשֶׁת בְּאֹפֶן מַקְבִּיל
גַּם לַתֵּאוּר הַפִיזִיקָלִי שֶׁל חֹמֶר מוּצָק הַהוֹפֵךְ יְשִׁירוֹת לְגַז (לְרוּחַ) וְגַם לַתֵּאוּר הַפְּסִיכוֹלוֹגִי
שֶׁל מַנְגְּנוֹן הַהֲגָנָה שֶׁמְּאַפְשֵׁר לְהַעֲבִיר אֶת הַדְּחָפִים הַגַּשְׁמִיִּים לְמַשֶּׁהוּ מְעֻדָּן יוֹתֵר.
וְאֵיךְ סוּבְּלִימַצְיָה קְשׁוּרָה לַמִּלָּה סַבְּלָיְים — שֶׁמִּתַּרְגֶּמֶת כָּל כָּךְ מַרְהִיב לְעִבְרִית כְּנִשְׂגָּב.
קיר אחרון – לפי נורית זרחי
יש בעיה גדולה – הבעיה היא החומר, אי אפשר לכתוב שיר ללא חומר כמו שאי אפשר לעשות קרמיקה ללא חומר. אבל החומר מכשיל את השיר מפני שהשיר מסנן את השקט הזה שנוצר כשהחומר הופך משהו אחר, עכשיו הוא לא יכול להיות משהו מאוד אחר. השיר הוא החומר של השיר ואז קורה דבר אפשר לקרוא לו פלא ואפשר לקרוא לו חד פעמי שהשיר עם החומר של עצמו, עובר מעבר לעצמו. איך הוא עושה את זה? זה מסוג הדברים שאי אפשר לדעת.
השיר "בְּעִקְבוֹת חֹמֶר" מבוסס על השיר "חומר – אנטי חומר", שהתפרסם בספר 'מה שיש עכשיו', הוצאת אפיק, 2023.
ליאור מעין – משורר, בעל תואר ראשון בפיזיקה ומתמטיקה מהאוניברסיטה העברית, ירושלים ותואר שני בפילוסופיה מאוניברסיטת תל אביב זוכה פרס "שירת חייו" מטעם מכון ויצמן למדע (2005), זוכה פרס כליל לאקופואטיקה (2023)
