כלי זה צולם באוויר הפתוח אך העביר את מרבית חייו טמון בתקרה. הוא נציג של טיפוס כלים הנקראים כיזאנים – כלי חרס ששימשו בעבר באזורנו לצורך בניית תקרות קמורות, כיפות ומבנים עגולים. אפשר להניח שרבים מאיתנו עמדו לא פעם תחת תקרה עות'מאנית מלאת כיזאנים מבלי לדעת זאת. לכיזאנים מבנה חרוטי המאפשר לסדר אותם בקשת זה לצד זה, והם פתוחים משני הקצוות לעיגון באמצעות חומרי מליטה. הם נוצרו בעבודת אובניים בבתי יוצר שונים.לשימוש בכיזאנים היו יתרונות בבנייה כיוון שהם הקלו משמעותית את משקל הקמרונות והגגות ושיפרו את הבידוד התרמי של המבנה. ישנה סברה שעל פיה הם גם תרמו לעמידות ברעידות אדמה. הכיזאנים נוצרו מחרסית שנכרתה ממרבצים מקומיים, קרובים ככל האפשר לבתי היוצר. משום כך הם היו בעבר זמינים וזולים יותר באזורנו מחומרי בנייה אחרים כמו אבנים או קורות עץ. השימוש בהם מהווה דוגמה יפה לקשר ההדוק בין סגנון אדריכלי לסביבה שבה הוא צומח. הכיזאנים הם רק דוגמה אחת לשלל שימושים באובייקטים קרמיים באדריכלות העות'מאנית. אפשר למצוא כלים ששימשו לאוורור קירות ומעקות, לתיעול נוזלים, למילוי מפגשים בין קשתות, לקישוט ועוד. אפילו שברי הפסולת של תעשיית החרס נוצלו אז לצורכי בנייה במגוון דרכים.מכיוון שהכיזאנים נטמנים בתקרות, אפשר להבחין בהם בזמן הבנייה ובזמן ההרס, ולפעמים בין הבנייה להרס מפרידות מאות שנים. הבנייה באמצעותם פסקה לפני עשורים, ולכן בימינו נפגוש בהם בעיקר במבנים מטים לנפול, סדוקים או הרוסים המאפשרים הצצה לאנטומיה של הבית. זהו אחד מהיתרונות המפוקפקים של הזנחה. השימוש באובייקטים קרמיים באדריכלות השתכלל רבות בתקופה העות'מאנית. סקירה מקיפה ומרתקת של התופעה אפשר למצוא בעבודת המחקר "כלי עזה השחורים בתקופה העותמאנית" של ד"ר יגאל משה ישראל. במחקר זה הכיזאנים הם חלק מסיפור רחב יותר של החרסים המקומיים, ואפשר ללמוד בו על אופן ייצורם, שיווקם, ואף על מראי מקום היסטוריים שבהם הוזכרו. ייצור הכיזאנים הזמין צניעות מסויימת מכיוון שמלאכת היד העמלנית הוסתרה לחלוטין בזמן השימוש בהם. בעיניים עכשוויות האובייקטים האלה מזכירים כדי מים או אגרטלים, ולכן ההסתרה הזאת נראית מוזרה מעט, אך יש להבין שהם דומים יותר בתפקידם לאבנים מסותתות או לקורות עץ מגולפות ולזכור שרבים מחומרי הבנייה בעבר הם תוצר של עמלנות. במחקר גרמני על עבודות קרמיקה עזתיות משלהי המאה ה-19 מצוין המחיר ל-12,000 כיזאנים (190 פרנק, למי שמתעניין). הנתון הזה מעיד על ההיקף האדיר של ייצור הכלים האלה והמסחר בהם ואולי עוזר להסביר את המראה המרושל שלהם, שהרי הם מוצר פרקטי הנמכר בתפזורת בכמויות גדולות.הכיזאנים אינם חתומים. אפשר להבחין בהבדלים צורניים קלים בין תוצרי בתי יוצר שונים, אך הם אינם מסומנים. אולי הדבר נובע מהיקף הייצור הסדרתי הגדול, ואולי משום שאין טעם בחתימת דבר שנבלע בשלמותו בעת השימוש.כלי זה נמצא לפני כמה שנים זרוק ליד מבנה הרוס בפאתי יפו. נראה שהוא היה חלק מתקרת בית באר עתיק. היום אין שם בית או באר אלא חורשה צעירה בלי צל. עידן פרידמן – חבר מערכת טקסטורה
