פריד אבו שקרה, 'שטיח תפילה', פרט, 2010, סיכות תפירה נעוצות בשטיח
סוכר הדמעות
כאבך פוער מלתעותיו
זעם תאוותך המינית
עולה על זעם הארטילריה
לך עשן סגריה מחושמלת בגראס
ותכין לך כוס קפה עם סוכר הדמעות
ושמע את פיירוז ששרה ללבנון
ופיירוז שומעים אותה החברים והאויבים
מצא את הארנק וחטט בו
חפש בו את גבולות אצבעותיך
כי לא יישאר מה שיצביע על קיומנו
ולא יישאר מה שיצביע על קיומם
לא יישאר לוח מודעות שתתלה עליו מודעת אבל
לא תישאר תרנגולת דוגרת ולא יונה מקרקרת
ולא טלוויזיה אחת שתשדר את החדשות האחרונות
לאיזה אמת אתה שייך עבדוללה
לאיזה שקר הם שייכים
לאיזה שקר אתה שייך
ולאיזה אמת הם שייכים
גברתי
רתקי את האצבע על ההדק
אל תיבהלי משינויי מזג האוויר
קרבי את אקדחך אל מצחי
שאוכל להריח את היסמין שגופך מדיף
עוד מעט יידומו המטוסים
עוד דקה ישקטו הפעמונים
ועוד שניות ספורות יסתיימו טקסי התפילה
ותוכלי ללחוץ על ההדק
ואני נשאר וריח היסמין
פריד אבו שקרה
