בלב בניין היסטורי בלונדון, המשמש בית למרכז הקרמיקה County Hall Pottery, מוצגת בימים אלה התערוכה הקבוצתית "Undergrowth", שפירושה המילולי צמחיית תת-יער, כלומר שיחים נמוכים, צמחים עשבוניים וחיפויי קרקע המשגשגים בצל עצים. בתערוכה מוצגים פסלים קרמיים של תשעה יוצרים ויוצרות, שתיים מהם הן אוצרות התערוכה אליזבת ג'קסון (Elizabeth Jackson) ואמילי סטייפלטון ג'פריס (Emily Stapleton Jefferis).
התערוכה נולדה מתוך עניין משותף של האמנים במערכות ביולוגיות ואקולוגיות סבוכות, הכוללות צמחים, מיקרואורגניזמים ומיקרופאונה, והיא בוחנת את הקשרים והתגובות המתקיימים בין רכיביהן. זהו עולם עשיר שנותר לרוב סמוי מן העין, מרחב שבו תהליכי הזנה, הסתגלות ותחרות מעצבים את מערכות היחסים בין שחקנים הפועלים בסביבה של משאבים מוגבלים ותנאי שטח משתנים.
כל אמן בתערוכה מציג כמה אובייקטים או סדרות, והתוצאה היא עושר צורני וריבוי של שיטות עבודה בחומר הקרמי, לעיתים אף בגוף עבודה של יוצר יחיד. העבודות המגוונות מוצגות בתפזורת בחלל כמעין מערכת ביולוגית ויוצרות סבך של יחסים שבו הקשר בין האובייקט ליוצרו אינו מיידי, גישה המערערת במידה מסוימת את הניסיון לקטלג או לסדר אותן באופן לוגי.
העבודות עשויות מחומרים קרמיים ומתארות דימויים מעולם הטבע בשילוב עולמות פנטסטיים, וחלקן מציגות אסתטיקה המבוססת על תגובות כימיות בלתי צפויות של החומר במהלך שריפתו בתנור. מדובר בגישה עכשווית בעלת אופי ניסויי המדגישה את האיכויות הייחודית של החומר הקרמי ביצירת נפחים מתוך חקירת הצבע, המרקם והצורה שלו. התוצרים הסופיים אינם קונבנציונליים; הם מעוררים תחושת זרות ומשיכה בעת ובעונה אחת כמו אותו עולם תת-יערי מסתורי, שמתקיימים בו תהליכים ותופעות שהמדע טרם הצליח לפענח במלואם. במרחב הזה של אי ודאות, הדמיון משמש ככלי להשלמת פערי הידע ולגיבוש רעיונות ספקולטיביים.
החזות של התערוכה עזה ופוטוגנית מאוד, והיא נצרבת בזיכרון בזכות צבעוניות רוויה ועיבודי חומר המתאפיינים בתנועה ויזואלית. עיצוב התערוכה וחלק ניכר מהעבודות מבוססים על גוונים פסטליים בוהקים במנעד רחב של ירקרקים וסגלגלים. הבחירה בפלטת הצבעים ממחישה את הזיקה בין הביולוגיה של הצמח לכימיה של האדמה; בשדה הקרמיקה הגוונים האלה מופקים באופן טבעי מתחמוצות של מתכות המשתנות כימית בשריפה בתנור: נחושת וכרום יוצרים ירוק, ושילוב עם בדיל יוצר סגול-ורוד. הצורניות בעבודות מאופיינת בזרימה, בעגלגלות ובפלסטיות, וניכרים בהן מעברי צבע הדרגתיים שהושגו בריסוס ובזיגוגים נוזליים הגולשים בין משטחים ומישורים. המאפיינים האלה מדגישים את תפיסת החומר כגורם פעיל, משתנה ובעל דינמיקה פנימית ולא רק כמצע פסיבי לשימושו של האמן.
העיבודים החומריים בחלק מהעבודות מטשטשים את ההגדרות בין עולמות החי, הצומח והדומם. במיצב "Greenway" של האמנית והאוצרת אמילי סטייפלטון ג'פריס מופיעים פסלים הנראים כמו עלים גדולים ובשרניים במבנה עורקי סבוך ודינמי שכמו נחלץ מתוך החומר הרטוב באמצעות מחוות גוף של משיכות וגריפות. העבודה מבוססת על דימוי מוגדל של חזזיות החיות על גבי סלעים – מלב העלים עולות חוליות מתפתלות וזקופות הנראות כמו מחושים הרגישים לרחשי החדר, ובחלק הפנימי של כמה מהעלים קבועה חוליה טבעתית שנועדה להצבת נר.
מייצ'ן צ'ן (Meichen Chen) חוקרת את היחסים בין האורגני למינרלי בעבודתה Flash of Growth" (2023)" – מבנה גבעולים טקסטורלי מפורצלן רווי זיגוגים כחולים וירוקים שבבסיסו חומר לבן. הצמח נדמה כיצור מאובן או אלמוג, ספק חי ספק דומם, השואב השראה מרגעי הביניים של סיום חיים והתחלה חדשה בצל אסונות אקולוגיים.
כמה מהפסלים בתערוכה שופעים טקסטורות מורכבות – נקבוביות, שכבתיות וקוצניות –ואחרים מציגים מבנים פיתוליים של מחילות ומעברים, קווים מסתלסלים ומסועפים, כמו בסדרת העבודות (2024) "The strawflowers" שיצרה מינגשו לי (Mingshu Li) בעזרת אקסטרודר. חוליות החומר יוצרות סבך צינורות גדול המגדיר נפח פיסולי ועליו שלוליות ונזילות מסיביות של זיגוגים שהופכים למפלים שלמים של זרם מבריק, כמו מערך קווי נוסף על בסיס המבנה. בעבודה Emerging as Purple" (2025)" מציגה האמנית והאוצרת אליזבת ג'קסון מקבץ אלמנטים מאורגנים בקומפוזיציות, בהם כדורים דוקרניים, גושים צפופים כשל ברוקולי או טחב וצורות שטוחות רשתיות דקיקות בפלטת צבעים עמוקה ועזה של ירוקים וצהובים.
לאוסף הצורני העשיר בתערוכה מצטרפים גם נפחים מלאים וכבדים דמויי אבנים, פקעות ותרמילים, המשלימים את השפה האורגנית של האר-נובו, המאופיינת בקווים זורמים, בהשראה בוטנית ובתחושת צמיחה מתמדת. רפאל אמין (Raphael Emine) מציג מבנים דמויי בֵּיצה שנראים כמו צרורות של שורשים מפותלים או כמו קיני חרקים. שכבות הדפסת החומר במדפסת תלת-ממד ניכרות בהן, והזיגוגים השונים הנוזלים מהן יוצרים קונטרסט בין המקצב הדיגיטלי המובנה לבין הזליגה החופשית והדינמית.
סיסה הולסט פדרסן (Sisse Holst Pedersen) מציגה פסלים דמויי זרעים או נבטים גדולים וצבעוניים לצד מערך פסלי רצפה כבדים ועבים שנראים חצובים מתוך אבן. ג'ו פרל (Jo Pearl) מציגה את העבודה In Balance" (2025)" פסל קינטי המורכב משלושה אלמנטים פיסוליים ושואב את השראתו מממצא מאובן של Pottermoyces asteroxylicola – פטרייה עתיקה שנכחדה והתגלתה לאחרונה. החלקים נראים סטטיים אבל יש בהם תנועה שקטה ועדינה כמו זו של מיקרואורגניזם תחת עדשת טלסקופ. בעבודתה To treasure" (2025)" מזקקת ליסה הלרופ (Lisa Hellrup) חוויות פנימיות שנצרבות בתודעתה תוך כדי התבוננות בפרטים קטנים שהיא מוצאת בסבך צמחייה – עלים, חזזיות, טיפות גשם. אלה מתלכדים לכדי צורות פשוטות, שקטות ועדינות כחלק מתהליך עבודה אינטואיטיבי שלה עם החומר.
ההחלטה האוצרותית המהותית בתערוכה היא לקשר פיזית בין העבודות ולהפוך אותן למיצב אחד המדמה מערכת ביולוגית רחבה ומרושתת. במבנה בגוון סגול-בהיר ובוהק המתפרש במרכז הגלריה ניצבים האובייקטים: חלקם על הרצפה (שגם היא צבועה בסגול) וחלקם על המבנה או לצידו, פרישה המאפשרת נקודות מבט רבות. כמה מהעבודות אפשר לראות מקרוב, ואילו אחרות נמצאות עמוק יותר ונצפות ממרחק. המבנה השלדי הזה מדגיש את העבודות, שכמה מהן מתפרצות מתוכו ללא היררכיה ברורה, ומאפשר למבקרים לנוע סביבו ולהרגיש את זרימת החומר והצבע בנוף אסתטי זר ומוכר כאחד.
הצגת התערוכה במרכז הקרמיקה מוסיף לה רובד. המקום, הכולל סדנאות עבודה, תוכניות שהות אמן וחלל גלריה פעיל, משקף סימביוזה בין דמויות היוצר, התלמיד, האוצר והמבקר. במתחם התנורים יש תנור גז גדול במיוחד ונדיר בעיר המאפשר שריפות מקצועיות לכלל הקהילה המקומית ומזין כך את המערכת השלמה הזאת.
את התערוכה מלווה מקבץ טקסטים של טאנה וסט (Tana West) – אמנית, כותבת וחוקרת בתחום הקרמיקה – המרחיב את ההתבוננות בעבודות באמצעות העמקה במושגים מעולמות הצומח והחי. וסט חותמת את הטקסט בציטוט של עמנואלה קוצ'ה (Emanuele Coccia), פילוסוף איטלקי עכשווי העוסק בשאלות של טבע, חיים והיחסים בין חומר, סביבה וקיום.
במילותיו של קוצ'ה היא מזמינה אותנו לדמיין את העולם דרך עדשת הצמחים "כמרחב מטאפיזי של צורת ההתמזגות הרדיקלית ביותר; צורה המאפשרת את קיומם המשותף של ניגודים, מעבדה אלכימית שבה נדמה שהכול יכול לשנות את טבעו, לעבור מן האורגני אל האנאורגני" (Coccia, 2019). כך גם היוצר הפועל עם החומר בשיתוף פעולה ומתמרן בין כוחות השינוי להגדרות חומריות. התערוכה מציעה קריאה של מדיום הקרמיקה כמרחב ביניים בין תהליכים גיאולוגיים איטיים לבין צמיחה אורגנית חיה, ובין החומרי, הביולוגי והדמיוני.
Undergrowth", County Hall Pottery, London"
אוצרות: Elizabeth Jackson, Emily Stapleton
בהשתתפות: Elizabeth Jackson, Emily Stapleton Jefferis, Jo Pearl, Lisa Hellrup, Meichen Chen, Mingshu Li, Raphael Emine, Safia Hijos, Sisse Holst Pedersen
נעילה : מרץ 2026
נועה צ'רניחובסקי – חברת מערכת טקסטורה
מקורות:
Emanuele Coccia, 2019. The Life of Plants: A Metaphysics of Mixture, translated by Dylan J. Montanari, Polity Press, p. 50
West, Tana, 2026. "To Be Continued…" Exhibition text for Undergrowth, curated by Elizabeth Jackson and Emily Stapleton Jefferis. London: County Hall Pottery
